אוסובוקו, כי הסבלנות משתלמת- פוסטעים.

אני אוהבת תבשילי קדירה. אבל ממש!
אין דבר יותר חורפי ומנחם מתבשיל קדירה שמתבשל לו לאיטו בתנור במשך כל הלילה (או לפחות כמה וכמה שעות טובות) ואז, ברגע הרמת המכסה, משחרר אדים טעימים לחלל האוויר.

מה שכן, תבשילי קדירה דורשים סבלנות: כמה שעות טובות בתנור הן המינימום ההכרחי. העדיפות, כמובן, היא ללילה שלם. הריח ממלא את כל הבית ומאוד קשה להתאפק שלא לטעום באמצע, אבל מי שממתין- זוכה למנה מעולה ומנחמת.

***
רצה הגורל ואירחנו חברים טובים בראש השנה לארוחת חג.
חיפשתי רעיון למנה שתאפשר לי מינימום התעסקות בחג עצמו ומקסימום תוצאות. הזוגי הזכיר לי שלא מזמן קניתי כמה וכמה ק”ג של אוסובוקו שרק ממתינים שנעשה איתם משהו.
אז עשיתי 🙂
אז מה עושים?
בקערה גדולה, משרים את האוסובוקו (או כל נתח בשר לבישול ממושך, חתוך לקוביות גדולות) במרינדה שכוללת:
בקבוק יין אדום (זוכרים את החוק? לא מבשלים עם יין שלא הייתם מוכנים לשתות בכוס)
כמה ענפי טימין ורוזמרין
שום- בבית סיפרנו- כמה שיותר, יותר טובץ
בצל חתוך לקוביות
מלח
פלפל שחור גרוס
והתוספת שתופסת: סירופ חומץ בלסמי תאנים. אני מכורה למוצר של The Olive Oil Mill. יש להם גם סירופ בלסמי הדרים- למות!
לטובת מי שלא נוסע בקרוב לחו”ל- נאמר לי שאפשר למצוא גירסה של המוצר הזה בחנויות “אוליה” ואני די משוכנעת שחומץ בלסמי איכותי עם מעט ריבת תאנים יכולים לעשות עבודה טובה.
[כמה מילים לגבי הסירופ: אני קונה את הסירופ בבורואו מרקט בלונדון, אבל בפעם האחרונה שאלתי את בעל הדוכן והוא אמר לי שהם יכולים לשלוח גם לישראל. פשוט צריך לשלוח להם מייל והם מחזירים תשובה לגבי עלויות המשלוח לארץ].
ממזמזים קלות את הבשר ונותנים לו לנוח בקערה במרינדה למשך לפחות 4-5 שעות (אני השארתי אותו לילה שלם להיכרות מעמיקה עם שאר הרכיבים :-]) במקרר.

הבשר, שוחה במרינדה

בתום ההשריה מוציאים את הבשר מהמרינדה ונותנים לו לנוח בטמפרטורת החדר כשעה.
במחבת כבדה (או בסוטאז’ שניתן להכניס לאחר מכן לתנור- כי אם אפשר לחסוך בכלים, למה לא?) מחממים מעט שמן זית (ממש מעט!) ומעבירים אליה את נתחי הבשר.
צולים לשם סגירת הנתחים: ממש חצי דקה מכל צד. מוציאים את הנתחים לצלחת ולאותה מחבת שופכים את נוזלי המרינדה, עם הבצל, השום והתבלינים.
מקרצפים היטב את תחתית הסיר עם כף עץ ומסניפים את הריח המעולה.
לאחר שהנוזלים מצטמצמים מעט, מחזירים את הבשר לסוטאז’ (אם עד כה השתמשתם במחבת, זה הזמן להעביר את הנוזלים לסיר שמתאים לתנור ואליו להעביר את הבשר).
מצרפים אליו:
שניים-שלושה גזרים חתוכים
2 בטטות- חתוכות לקוביות
כוס שעועית לבנה שהושרתה כמה שעות במים (אני בד”כ משרה ק”ג או שניים למשך הלילה, מחלקת לשקיות כשבכל שקית כמות של כוס, ומקפיאה. אז, בכל פעם שצריך, אני פשוט שולפת שקית).
כוס גרגרי חומוס (אני התעצלתי והשתמשתי בגרגרים קפואים של סנפרוסט)..
את כל התכולה הזו מעמידים על אש בינונית ומסיפים מים רותחים עד לגובה הירקות.
ממתינים לרתיחה שניה, מורידים מהאש ומעבירים לתנור שחומם מראש לטמפ’ 180 מעלות.
אחרי שעתיים לערך, מורידים את הטמפ’ ל 100 מעלות והולכים לישון.

הבשר, נוזלי המרינדה והירקות, לפני הכניסה לתנור

בבוקר, פותחים את דלת התנור, מחייכים, מתאפקים שלא להתנפל על הסיר ומחכים ששעת ארוחת הצהריים תגיע.
עם קוסקוס או אורז לבן- טעים.
לא לשכוח חלה בשביל הרוטב.
בתיאבון!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *