דברים טובים לא שומרים בלב: מוצרים ששווה להכיר

אני אוהבת מציאות.
מה לעשות, פולניה אנוכי.
אבל מבחינתי, "מציאות" אין פירושן רק דברים זולים (גם!), אלא מוצרים מדהימים שאין לי מושג איך חייתי עד כה בלעדיהם. כן, כן, גם זה קורה.

לכן, קבלו במחיאות כפיים כמה מוצרים שיצא לי להכיר בעת האחרונה וחבל, פשוט חבל שישארו נחלתי הפרטית:

1. VICHY- קרם לחות NORMADERM Tri-Active Anti-Imperfection Hydrating Care

מן האתר+בליל קומוניקטים:
עור עם נטייה לפגמים מאופיין במספר רב של קצות עצבים, הבאים במגע עם בלוטות הסבום. הרגישות מתבטאת בייצור סבום בלתי אחיד וזיהום מקומי פנימי, הגורם לפגמים בעור אשר עלולים להפוך לבעיה חוזרת
וישי נורמדרם הינו תכשיר להענקת לחות לעור שמן עם פגמים בעל פעולה דו-שלבית, בעלת יעילות פורצת דרך, בסיוע בהעלמת פגמים קיימים וחוזרים.
Zincadone+ הוא רכיב פעיל להענקת מראה מעודן בגימור מאט, פועל להורדת לכלוך וברק אשר משנים את מראה האפידרמיס ומסייע במראה עור חלק בעל מגע קטיפתי מהשימוש הראשון.
נו, ו…?
הסטנדים היפים של וישי ב Boots תמיד מושכים את תשומת ליבי ועל כן, החלטתי להתנסות במוצר החדש שמככב עליהם.
כמו תמיד, המוצרים של וישי מגיעים באריזות סופר סטריליות ונוחות (שלא לדבר על יפהפיות!). חצי לחיצה מספיקה להוציא כמות מדוייקת.
מבחינת השימוש, הוא קרם נהדר: מצד אחד- הוא מאוד קליל ולא "נוזל" מהפנים, גם בחמסין התל אביבי. מצד שני- הוא מאוד עשיר ונעים ומספיקה כמות קטנה יחסית בכדי להרגיש את הליחוח, מה שעושה אותו למוצר חסכוני למדי (אגב, ביג NO NO ליצרן: הכמות שיוצאת בלחיצה מלאה היא עצומה וחבל. חצי לחיצה מוציאה כמות שמספיקה בהחלט).
הבעיה העיקרית שלו מבחינתי, היא שבהתחלה התחושה היא קצת דביקה. נכון, היא עוברת אחרי דקה, אבל לו לא היתה קיימת, זה היה הקרם המושלם מבחינתי.
נזק לכיס:
מחירו של הקרם ב Boots הוא 10 פאונד ותמיד יש מבצע כלשהו (במקרה שלי- שני בחצי מחיר), לכן עדיף לרכוש אותו שם (זה הזמן לסנג'ר את החברים שבוויקנד בלונדון).
בארץ המחיר נע באיזור ה 180 ש"ח וניסיוני מלמד שבשור טבצ'ניק תמיד יש מבצעים שווים.

הצילום: מאתר החברה

2. BIO OIL
ביום לפני שקניתי את קרם הלחות של וישי , היינו בעיצומו של ביקור אצל חברים באנגליה. איתרע מזלי וקרם הלחות שלי נגמר ולכן ביקשתי מהמארחת להשאיל קרם לחות. היא סיפרה לי שהיא משתמשת בביו-אויל- שלא הכרתי עד אותו רגע, הצצתי ונפגעתי.
מדובר על שמן טיפול מולטי-פונקציונלי: מטפל בסימני מתיחה, צלקות, עור בגוון לא אחיד, עור יבש וסוג של אנטי אייג'ינג.
מכיל שלל ויטמינים ותמציות צמחים וזכה באינספור פרסים בחו"ל.
מספיק לטפטף 3 טיפות ולמרוח על עור הפנים (אני מעדיפה בלילה, לפני השינה). ההרגשה מעט שומנית בהתחלה, אבל נעלמת לאחר מס' דקות.
בבוקר, העור נראה בריא יותר ומרגיש גמיש יותר (אבל לא שמנוני!).
מחירו כ 15 פאונד (אני מצאתי באי ביי את הבקבוק הגדול 125 מ"ל גם ב 10$).
לגמרי גרוייסע מצייאה.

הצילום: מאתר החברה

3. סרום ויטמין C של NMF

ארוחת ערב של מק'גייוור- פוסטעים

אני טיפוס שמתכנן.

כן, כן, כזו אני.

אני אוהבת לדעת מה יקרה הלאה, אוהבת להיות מוכנה ולא מתה על הפתעות.

כשיש לי ספר חדש, אני קודם כל קוראת את העמוד האחרון. אפילו את העיתון אני קוראת משמאל לימין. אני אוהבת להיות ערוכה לכל ולתכנן כמה צעדים קדימה.

היום לא היה שונה משאר הימים:

מי שמכיר אותי לפחות 5 דקות יודע, שאני לא אוכלת מאכלים תעשייתיים, ודאי שלא קפואים.

הדברים הקפואים שיש לי במקפיא, הם תבשילים שלי, שמחכים לשעת השין.

יוצאים מן הכלל הם הירקות הקפואים- זמינים, נוחים ועם מינימום התערבות מכנית.

בכל קניה חודשית אני מחדשת את הסטוק ולכן, הייתי סמוכה ובטוחה ששקית ברוקולי מונחת עדנות על מדף המקפיא. האח!)

לכן, לא פלא שאיפשהו באיזור 12 בצהריים, צץ לו קרייבינג מטורף לברוקולי.

לא סתם ברוקולי!

ברוקולי מוקפץ עם נתחי עוף, בצל, שום, מעט צ'ילי ושקדים מולבנים (ואולי אולי קצת פסטה פנה, בשביל הנפח). הזוגי הונחה להוציא את העוף מהמקפיא ברגע שיגיע הביתה ואני נכנסתי למוד ברוקולי.

***

רצה הגורל וכמובן שכשהגעתי הביתה, העוף אמנם היה מחוץ למקפיא, אבל ברוקולי- יוק.

(מסתבר שהירוק-ירוק בשקית במקפיא היה בכלל מדליוני תרד. באסה).

מה עושים?

בדיוק מה שמק'גיוור היה עושה: מאלתרים!

אז מה היה לנו?

חזה עוף, כמו לשניצל- לא לדפוק!

גרגרי חומוס של סנפרוסט- בערך כוס וחצי, משרים לכמה דקות במים רותחים ומסננים.

תחתיות ארטישוק חתוכות לקוביות- מי שיש לו כח, מוזמן לנקות ארטישוקים בעצמו. יש שקיות של סנפרוסט ואילו אני קונה אצל אבו-חילווה שקית מלאה בתחתיות ארטישוק מעולות ונקיות.

בצל אחד גדול קצוץ גס

כמה שיני שום (אני השתמשתי ב5, אבל זו לא חכמה. הרבע הרומני שלי שולטטטתתת!!!!!1)

תבלינים מלא החופן (או בקיצור: כל מה שיש).

וקופסא קטנה של רסק עגבניות (אני משתמשת ב"טל וטרי" ואף אחד מלבדו, אמן).

ומה עושים עם כל זה?

חותכים את העוף לקוביות בינוניות ונותנים לו לנוח בצד.

חזה עוף- לפני (לא לדפוק עם פטיש שניצלים!!)

חזה עוף- אחרי

בנתיים, שולפים ווק מהארון (או אם יש כיריים קרמיות- את המחבת הכי גדולה שמתאימה) ומטגנים את הבצל במעט שמן זית. כשהוא מתחיל להזהיב, זורקים פנימה את השום ושזה מתחיל לפזר את ריחו, מוסיפים תבלינים:

מעט כמון, פפריקה אדומה מתוקה, מעט צ'ילי גרוס, כפית נאה (בהריון) אבקת קארי (ממש מעט!) וגם טיפת כורכום, שיהיה.

מערבבים קלות, שופכים קופסא קטנה של רסק עגבניות וכמות כפולה של מים.

כשאלו מתחילים להתחמם, מוסיפים את גרגרי החומוס ונותנים להם להתבשל יחדיו משהו כמו 20 דקות, כאשר המחבת מכוסה (ומי שטרם קנה את המכנה האוניברסלי מאיקאה- שירוץ!)

מוסיפים את קוביות הארטישוק ונותנים להן לשחות למשך כ 15 דקות נוספות.

בשלב הזה, הרוטב הצטמצם לו והסמיך. זה השלב שבו מוסיפים את קוביות העוף ומקפיצים הכל יחדיו.

***

חובבי הטעמים ה"סטנדרטיים" יעצרו בשלב זה ויתחילו לשלות ישירות מהמחבת. וזה בסדר!

שגרה זה לא רע.

באמת.

אלו מאיתנו שרוצים לשדרג את עצמם, יקחו לימון גדול ויסחטו אותו עד הטיפה האחרונה מעל המחבת.

ערבוב קצר- ומוכן.

פשוט-פשוט וטעים-טעים.

***

בתיאבון.

ולסיום- דרישת שלום ממקור ההשראה שלי 🙂