לי-היא שקולניק- זה השם שקיבלתי עם לידתי בשלהי 1978. מאז הספקתי לתקן 98,546,723,123 פעמים מספר זהה של עיוותים שלו.
ליקוש- זה השם שקיבלתי בערך מאז שאני זוכרת את עצמי. רוב האנשים בחיי הבוגרים קוראים לי כך. אני מניחה שזה נשמע פחות מאיים.
לי-היא יעקובסון- הוא השם שאני נושאת מאז השני בדצמבר 2009. כן, אנחנו בשלב ההאני מון. דיל וויט' איט.
מתנהלת בעצלתיים- זה שם הבלוג עליו השלום, שפתחתי ב 2007 בקפה דה-מרקר. הפסקתי לכתוב בו אחרי שמישהו שבהנהלתה חשב שכול הבלוגרים מטומטמים. קורה.
מתנהלת בעצלתיים 2.0 - הוא שם הבלוג העצמאי הראשון שלי. כלומר, לפני שהאקרים רומניים נוראיים פרצו אליו ועשו בו שמות משל היו קוז'אקים פולניים בוורוצלב ערב ראה"ש 1939 (ועל זה סבתא שלי היתה אומרת: נו, א-רומיינר..מה את מצפה?).
מתנהלת בעצלתיים 2.1- זו אני. שוב. סיבוב שלישי.

Third time is a charm.