תרד..

אני כל כך אוהבת תרד , כך שהיה ברור לי שאני לא מסיימת את הקניות החודשיות בלי כמות נאה של תרד.

אה-מה-מה? לתרד טרי יש חיי מדף קצרים למדי ולכן ידעתי שהיום- היוא יום התרד!

מה שלא תכננתי, זה שהיום יהיה היום שנהיה שפוכים מעייפות עם אפס אנרגיות. קורה.

לכן, התכנית לפסטה תרד, לימון ונתחי עוף נדחתה למועד בלתי ידוע ופינתה את מקומה לשקשוקה מאולתרת ונטולת עגבניות.

פייר? יצא טעים.

אז מה עושים?

אחרי שהסרנו את הגבעולים, שטפנו את עלי התרד ופרסנו אותם בגסות, מניחים אותם לנוח בצד.

חותכים שני בצלים לקוביות ומאדים אותם עד להזהבה.

זורקים פנימה גם כמה שיני שום פרוסות, מתבלים במלח ופלפל שחור גרוס וטיפת כמון.

מוסיפים את עלי התרד ומקפיצים.

כאשר העלים מתרככים והמטבח מתמלא בריח טעים, מוסיפים 3 כפות (לא יותר!) של שמנת לבישול (כן, אצלנו משתמשים ב 10% שומן. ככה זה. 10 קילו לא יורדים ברגל).

כשזו רותחת, מפוררים פנימה גוש בולגרית (אני אוהבת את הבולגרית המעודנת של גד, 5%) ושוברים פנימה 4 ביצים.

מכסים, ממתינים עד שהחלבון נקרש ו…טורפים.

4 דקות לגן עדן.

אני אוהבת תבשילי קדירה. אבל ממש!
אין דבר יותר חורפי ומנחם מתבשיל קדירה שמתבשל לו לאיטו בתנור במשך כל הלילה (או לפחות כמה וכמה שעות טובות) ואז, ברגע הרמת המכסה, משחרר אדים טעימים לחלל האוויר.

מה שכן, תבשילי קדירה דורשים סבלנות: כמה שעות טובות בתנור הן המינימום ההכרחי. העדיפות, כמובן, היא ללילה שלם. הריח ממלא את כל הבית ומאוד קשה להתאפק שלא לטעום באמצע, אבל מי שממתין- זוכה למנה מעולה ומנחמת.

***
רצה הגורל ואירחנו חברים טובים בראש השנה לארוחת חג.
חיפשתי רעיון למנה שתאפשר לי מינימום התעסקות בחג עצמו ומקסימום תוצאות. הזוגי הזכיר לי שלא מזמן קניתי כמה וכמה ק"ג של אוסובוקו שרק ממתינים שנעשה איתם משהו.
אז עשיתי
אז מה עושים?
בקערה גדולה, משרים את האוסובוקו (או כל נתח בשר לבישול ממושך, חתוך לקוביות גדולות) במרינדה שכוללת:
בקבוק יין אדום (זוכרים את החוק? לא מבשלים עם יין שלא הייתם מוכנים לשתות בכוס)
כמה ענפי טימין ורוזמרין
שום- בבית סיפרנו- כמה שיותר, יותר טובץ
בצל חתוך לקוביות
מלח
פלפל שחור גרוס
והתוספת שתופסת: סירופ חומץ בלסמי תאנים. אני מכורה למוצר של The Olive Oil Mill. יש להם גם סירופ בלסמי הדרים- למות!
לטובת מי שלא נוסע בקרוב לחו"ל- נאמר לי שאפשר למצוא גירסה של המוצר הזה בחנויות "אוליה" ואני די משוכנעת שחומץ בלסמי איכותי עם מעט ריבת תאנים יכולים לעשות עבודה טובה.
[כמה מילים לגבי הסירופ: אני קונה את הסירופ בבורואו מרקט בלונדון, אבל בפעם האחרונה שאלתי את בעל הדוכן והוא אמר לי שהם יכולים לשלוח גם לישראל. פשוט צריך לשלוח להם מייל והם מחזירים תשובה לגבי עלויות המשלוח לארץ].
ממזמזים קלות את הבשר ונותנים לו לנוח בקערה במרינדה למשך לפחות 4-5 שעות (אני השארתי אותו לילה שלם להיכרות מעמיקה עם שאר הרכיבים :-]) במקרר.

הבשר, שוחה במרינדה

בתום ההשריה מוציאים את הבשר מהמרינדה ונותנים לו לנוח בטמפרטורת החדר כשעה.
במחבת כבדה (או בסוטאז' שניתן להכניס לאחר מכן לתנור- כי אם אפשר לחסוך בכלים, למה לא?) מחממים מעט שמן זית (ממש מעט!) ומעבירים אליה את נתחי הבשר.
צולים לשם סגירת הנתחים: ממש חצי דקה מכל צד. מוציאים את הנתחים לצלחת ולאותה מחבת שופכים את נוזלי המרינדה, עם הבצל, השום והתבלינים.
מקרצפים היטב את תחתית הסיר עם כף עץ ומסניפים את הריח המעולה.
לאחר שהנוזלים מצטמצמים מעט, מחזירים את הבשר לסוטאז' (אם עד כה השתמשתם במחבת, זה הזמן להעביר את הנוזלים לסיר שמתאים לתנור ואליו להעביר את הבשר).
מצרפים אליו:
שניים-שלושה גזרים חתוכים
2 בטטות- חתוכות לקוביות
כוס שעועית לבנה שהושרתה כמה שעות במים (אני בד"כ משרה ק"ג או שניים למשך הלילה, מחלקת לשקיות כשבכל שקית כמות של כוס, ומקפיאה. אז, בכל פעם שצריך, אני פשוט שולפת שקית).
כוס גרגרי חומוס (אני התעצלתי והשתמשתי בגרגרים קפואים של סנפרוסט)..
את כל התכולה הזו מעמידים על אש בינונית ומסיפים מים רותחים עד לגובה הירקות.
ממתינים לרתיחה שניה, מורידים מהאש ומעבירים לתנור שחומם מראש לטמפ' 180 מעלות.
אחרי שעתיים לערך, מורידים את הטמפ' ל 100 מעלות והולכים לישון.

הבשר, נוזלי המרינדה והירקות, לפני הכניסה לתנור

בבוקר, פותחים את דלת התנור, מחייכים, מתאפקים שלא להתנפל על הסיר ומחכים ששעת ארוחת הצהריים תגיע.
עם קוסקוס או אורז לבן- טעים.
לא לשכוח חלה בשביל הרוטב.
בתיאבון!

היום, כמו בכל יום, הגיע זמן ארוחת הערב.

בשבילי- סלטונה מאוזן להפליא.

בשביל הזוגי- "מה שבא לך להכין".

רוצה פשטידת פסטה?

"כן!"

המתכון הכאילו-בסיסי של הכאילו-פשטידת-פסטה (שלמדתי להכין לפני שבועיים) כולל: כוס פסטה, שתי ביצים, 30 גר' בולגרית מגורדת ו-2 כפות רוטב פיצה (אצלי בבית הוא הום מייד. לטובת שאר בני האדם השפויים בדעתם- גם כזה מקופסא הולך).

אה-ממה?

נשארו לי בערך שתי כוסות פסטה "נקיה" ועוד כוס פסטה עם תרד מאודה, בולגרית, שום וצנוברים.

ערבבתי את כולם יחדיו, הוספתי רבע קוביית בולגרית 5%, חופן גאודה מגורד וחצי קופסת טונה עם פלפל ולימון 5% (סטארקיס).

בכל עורבב והועבר אחר כבוד אל מחבת רחבה.

אחרי כמה דקות התכוונתי להפוך את כל העסק ו…תקלה!

יותר מדי פסטה ותוספות+ פחות מדי ביצים= תערובת כבדה למדי ולהלן: בלתי הפיכה.

מה עושים? מערבבים נמרצות.

אז ערבבתי, הפכתי ובחשתי והתוצאה: ריגטוני ברוטב גבינות, עגבניות וטונה (שנזלל עד תום).

טעים!

אחת הבדיחות החביבות עלי במשך שנים היא על השפן שמבקש מהאופה המקומי עוגת גזר ומסיים ב"נכון שזה איכס?":)

אחת העוגות החביבות עלי היא עוגת גזר.

היא תמיד נותנת לי את האשליה שזה בסדר ומותר לאכול עוד פרוסה, כי הרי גזר זה ירק וירקות זה בריא, לא?

אז מסתובבים ברשת עשרות מתכונים, כולם מבוססים פחות או יותר על אותו העקרון- עוגה בחושה עם תוספת גזר.

א-ב-ל

מה שאני הכי אוהבת בעוגת הגזר, זה היכולת שלה לקלוט תבלינים וטעמים שנותנים לה ארומה וריח מטריפים.

אז זו העוגה החביבה עלי- כמה פשוטה, כמה מעולה:

***

המצרכים:

כוס וחצי סוכר חום כהה

3 ביצים

כפית תמצית וניל (או שקית סוכר וניל)

חצי כוס שמן

כוס וחצי קמח תופח

2 כפיות קינמון

כפית ציפורן טחונה

כף גינג'ר מגורד

קורט מלח

קורט פלפל שחור (כן, כן…)

6 גזרים מגורדים (בערך 2 כוסות)

אופציה: שברי אגוזים/צימוקים/אוכמניות.

ההכנה:

מקציפים את הביצים עם הסוכר ותמצית הוניל לתערובת תפוחה ובהירה.

מוסיפים את השמן בזרזוף קל.

כשהעיסה אחידה, מוסיפים את הקמח והתבלינים.

כשאלו נטמעים בתערובת, מוסיפים את הגזר ומערבבים קלות.

את כל הכבודה מעבירים לתבנית 26 משומנת, 180 מעלות, בערך שעה או עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים.

***

ממתינים שיתקרר וטורפים

בפעם השלישית בשלושת החודשים האחרונים- אני חולה. שוב.

יש משהו מאוד מתסכל בלדעת שבזכות הגנטיקה המופלאה שלך, זכית ללחץ דם כה נמוך ומאפיינים ראומטיים כאלה, שכל שינוי קליל במזג האוויר מרתק אותך למיטה.

כיף.

אז אני בבית. שוב.

אבל לפחות הפעם אני פרודוקטיבית להפליא: אתמול הכנתי מרק, היום כבר הצלחתי להגיע למרפאה לצילום רנטגן (הרופא שלי לא מוותר!:)), הייתי בבנק, בדואר, קיפלתי מכונה, הפעלתי מכונה, אנג גוד איז מיי וויטנס- אם אתמול לא היתה עוזרת, כבר הייתי מנקה את הבית, לבד!

מכיוון שבהתחשב בזה שבתוך שבועיים אני עוזבת את עבודתי המשעממת, אין לי המון סנטימנטים ואני פשוט לא עונה לאף טלפון. חולה, לא?

מה שכן, מסתבר שאני לא רובוט ולא סופר וומן, וכל העניינים די התישו אותי.

לכן כרגע, אני מתכוונת לעזוב הכל וללכת לעשות את הדבר היחידי שנותר לבחורה חולה לעשות:

להתרווח על הספה עם קערת מרק ולצפות בקפטן ג'ק הרקנס בעירום חלקי.

אה-מן!!!

♣♣♣♣♣♣

רגע לפני סיום- מתכון למרק הכתום הכי שווה שתכינו אי פעם:

לתוך סיר זורקים את כל הירקות הכתומים שאתם מצליחים לשים עליהם את היד. אני הכנסתי:

חתיכה נאה של דלעת

דלורית

5 גזרים חתוכים לעיגולים

5 בטטות

3 גמבות

מוסיפים: בצל אחד חתוך גס

ראש שום קלוף (כן. ראש שום. זה טעים).

מכסים במיים ונותנים לשבת על האש, עד שכל הירקות מתרככים

לא, זוהי אינה טעות: בשלב זה, אני לא מתבלת בכלל.

לאחר שהכל מתרכך, מתחילים במלאכת התיבול:

צ'ילי גרוס, מלח, פלפל שחור, פפריקה, טיפה כמון (אבל טיפה!) וגינג'ר כתוש (לא לוותר! פעם בכמה חודשים אני קופת לשוק לוינסקי וקונה אצל הזקן בפינת זבולון, כמה שורשים גדולים וחתיכים. חשוב לבקש ממנו את השורשים מהסטוק שהוא מחזיק מאחור למביני דבר, לא מה שיש מקדימה..קולפת, חותכת לחתיכות סבירות ומקפיאה. אני למרק הזה מוסיפה בשפע, אבל גם אם אתם לא מחובבים הג'ינג'ר, תוסיפו טיפה. זה ממש משדרג את הטעם).

כשיש- אני מוסיפה פחית של חלב קוקוס 4%. הפעם לא היה. לא נורא.

טוחנים הכל היטב בבלנדר הידני שקבלתם בשלהי 2001 ממקום עבודתכם המזעזע ו…סה-טו.

כמה פשוט, ככה טעים.

אנחנו אוהבים לאכול את המרק עם חופן גרעיני חמניה וחופן פרמז'ן מגורד או עם כף שמנת מתוקה 9% ובצל ירוק.

בתיאבון!