ערב יום א’ האחרון.
הזוגי חוזר הביתה מדוכדך משהו, אני מלאת אנרגיות אחרי סטודיו C.
“בוא נצא להליכה!”. אז יצאנו.
אחרי שעה קלה במסלול החביב עלינו (מרח’ ארלוזורוב דרך רמד עד הירקון ושמאלה לאבן גבירול, שוטפים את העיניים בבתים מדהימים שלעולם לא נוכל לרכוש) הרעב התחיל לכרסם. מה אוכלים?
נעצרנו באבן גבירול מול ה”פסטה פלייס”, מסעדונת קטנה שהזוגי כבר מזמן רצה לנסות אבל אז- היתה לי הברקה:
נזכרתי שלא מזמן מעייני והשמנמנ.ים התארחו בחומוס זחלאווי וחזרו מלאי קומפלימנטים ועם בטן מלאה.
לא נלך!
בטח שנלך!
SMS זריז למעייני, לוודא את הכתובת ואת שעות הפתיחה, מלווה באסמס חוזר “אל תוותרו על המסבחה הזחלאווית ותזהרי מהפיתות! הן ממכרות!”
גילוי נאות- אני חיפאית במקור. מה זה חיפאית? קרייתית.
15 דקות מעכו ואוצרות החומוס שלה (ולא, חומוס סעיד” לא נחשב “אוצר”).
7 דקות מחומוס פראג’ בעיר.
לכן, קל להבין שהסטנדרטים שלי לחומוס מבוססים על העקרון ש”אם זה פחות טוב מסוואהילה, זה לא באמת חומוס”.
(אגב, אותם הסטנדרטים תקפים גם לגבי פלאפל. אחרי שגדלתי על פלאפל הזקנים, מישל ופלאפל שלום בקריית ים, אף תל אביבי לא יגיד לי שהוא יודע להכין פלאפל כמו שצריך :-))
הגענו.
חומוסיה שכונתית חביב, מספיק שכונתי כדי שלא ארגיש לא בנוח עם הטריינינג (החגיגי!) אחרי צעידה.
הוזמנו חומוס עם גרגרים וטחינה ומסבחה זחלאווית.
נתחיל מהפיתות:
אני מוכנה לעבור לגור עם הפיתות האלה! רכות, נעימות וטעימות.
בכוונה תחילה לא קניתי כמה הביתה, אחרת היו מחוסלות בדרך.
חומוס עם גרגרים וטחינה
חומוס כיפי, קליל ולא “יציקתי” (אם הצלחתי ללכת הביתה ברגל אחרי ארוחה כזו- הרי זה משובח).
טחינה דלילה מדי לטעמי.
מה שכן- כנראה שהפנימו את הביקורת שנתנו השמנמנ.ים ואכן גרגרי החומוס היו חמימים יחסים, אם כי אני מעדיפה אותם רכים הרבה יותר, על גבול הנימוחים.
מסבחה זחלאווית
מנה מוצלחת במיוחד (הזוגי התלהב עד מאוד)-
בתוך המסבחה נטחנו גם בצל, פטרוזילה וסחוג. יחד עם ביצה קשה והרבה פפריקה בצד- מנה מצויינת.
לטעמי האישי- אולי קצת יותר מדי פטרוזיליה (אני אוהבת שהפיטרוזיליה היא בגדר “תבלין עדין” ולא אוהבת להרגיש טעם דומיננטי מדי של פיטרוזליה באוכל שלי).
אני חושבת שמה שבלט בשתי המנות היה שהן לא טבעו בשמן (או לפחות- לא הורגש כך).
בהרבה so called חומוסיות אני נתקלת במשחה שומנית משהו שכמעט בלתי ניתנת לעיכול (אני לא יודעת למה, אבל כנראה שמישהו חושב שהמון שמן יעזור להחליק את החומוס בגרון?).
בקבוק מים מינרליים ושתי כוסות קפה שחור וטעים (עכשיו אני רואה בשמנמנ.ים שמוסיפים לקפה מי ורדים- לטעמי, הצלחה!) סיכמו את הארוחה.
החשבון- 50 ש”ח עגול.
שורה תחתונה: חומוס לא רע, מסבחה מצויינת, פיתות אלוהיות, מחיר סביר. ארוחה זריזה, משתלמת וטעימה על הדרך.
חומוס זחלאווי- בן יהודה 202, ת”א