Oyama פתח תקווה. Oy ואבוי.

באחד מהימים הטרופים בעבודה, התחשק לנו לפנק את עצמנו בסושי.

החלטנו לנסות את Oyama )אחרי הכל, בפתח תקווה, העיר שאיננה קיימת, האופציות הקולינריות מוגבלות להפליא. אי אפשר להיות בררניים(.

אגב, היום אני יודעת להגיד שיש לזה קשר לפרסום של "20% הנחה בתן ביס!".

***

הוזמנו-

אני: שני רולים I/O. האחד עם שרימפס מאודה,טונה אדומה וגזר)31 ש"ח(. השני עם סלמון ואבוקדו )25 ש"ח(.

האחר: רול I/O עם שרימפס ואבוקדו בטמפורה.

***

לאחר כשעה וחצי, הגיעה השקית המיוחלת.

במבט לאחור אני יכולה לומר שמלכתחילה היא נראתה קצת זעירה מדי.

המנה של בנזוגי לארוחה התגלה כשמיניה זעירה, מכוסה בטמפורה שמנונית להפליא.

המנה שלי התגלתה כאנמית עד כדי כאב, כמויות של אורז דביק מדי ודג בקמצנות, אבוקדו צהבהב וגזר שראה ימים טובים יותר )אחרי חצי רול פשוט שליתי את הדג מהרול וחצי שנותרו ולעסתי בשתיקה(.

איפה הקאצ'?

הגודל.

הרולים הם בגוזל זערורי, גדולים אך במעט ממטבע של 10 ש"ח )בעצם, רואים שהוא שואף לגודל של חצי ש"ח, כשיהיה גדול(.

***

במילה אחת- לוותר.

בשתי מילים- NEVER AGAIN.

ממסעדה שגובה מחירים שאפילו האונמי לא מתקרב אליהם )במשלוח- הרול היקר ביותר, עם שרימפס, צלופח ושאר מטעמים עולה 32 ש"ח(, הייתי מצפה לקצת יותר.

ממש קצת.