שוקו-בננה בתבנית- פוסטעים

אז היום הגיעו אורחים והזוגי הבטיח להם עוגה.
עם שוקולד.
טעימה.

אה- מהמה?
הבית לא ערוך לעוגות שמרים ושאר פינוקים ולכן, הוחלט על המתכון הידוע ״עוגת מה שיש בבית״, ספונטנית להחריד. טעים!

רשמו לכם:
4 ביצים
כוס סוכר
2/3 כוס שמן
סוכר וניל (איכותי!)
1/2 שמנת מתוקה (אפשר גם לוותר. לי היתה בבית שמנת 15%. אפשר גם 10% ואפשר יותר)
שקית פודינג שוקולד (אני השתמשתי ב״פודינג שוקולד בלגי״ של אסם, שהיה בבית).
1.5 כוס קמח תופח
4 בננות
שוקולד צ׳יפס

איך מכינים?
מחממים תנור ל 180 מעלות.
מקציפים לתערובת תפוחה ובהירה את הביצים, הסוכר וסוכר הוניל. מוסיפים בזרזוף את השמן וכשנבלע, מוסיפים את הפודינג ואח״כ את השמנת (לא חובה, זוכרים?).
מקפלים לתערובת את הקמח (לא יותר מדי).
2 בננות מועכים ומקפלים לתערובת.
2 בננות קוצצים ויחד עם השוקולד צ׳יפס מקפלים ממש מעט לתערובת (שניים וחצי סיבובים עם המרית, לא יותר!)

מחלקים לשתי תבניות אינגליש.
לתנור ל 35-45 דקות- עד שקיסם שננעץ
במרכז יוצא ללא פירורים.
(אני השארתי חצי דקה יותר מדי, אז העוגות יצאו טיפה יותר מדי שזופות. בקטנה)

טעים בצורה בלתי רגילה, בחיי.

(לפניכם תמונת ״לפני/אחרי״ בהפרש של 7 דקות)

20130427-195708.jpg

קציצות בקר בעגבניות, קוקוס וקארי- פוסטעים

השילוב של ק"ג בשר בקר שהופשר עם מתכון שדרש ממני חצי ק"ג בשר בלבד, הותיר אותי עם חצי ק"ג מיותמים שהסתכלו עלי בעינייים כלות מהמקרר.

חיש מהר הוכנה תערובת לקציצות, כאשר התכנון המקורי היה ללכת לכיוון קלאסי- קציצות ברוטב עגבניות, אך בהחלטה של רגע, המתכון קיבל טוויסט כיפי ומרענן: קציצות ברוטב עגבניות, קוקוס וקארי.
טעים!

לקציצות:

1/2 ק"ג בשר בקר טחון (אני אוהבת לקנות בשר ב"נתח בשר". שירות מעולה, איכות נהדרת ומחירים לא-זולים-אך-סבירים).
בצל גדול קצוץ
2-3 שיני שום קצוצות
חצי צרור פטרוזילה
כף רסק עגבניות
2 פרוסות חלה רטובות וסחוטות היטב שנקצצו
2 ביצים
מלח-פלפל-פפריקה

מערבבים היטב הכל ומניחים לנוח במקרר לחצי שעה. אם התערובת רכה מדי, מוסיפים מעט פירורי לחם.
לאחר מכן, עם ידיים רטובות- יוצרים כדורים בגודל כדורי פינג פונג (יוצאים בערך 30)

לרוטב:

בסיר רחב ושטוח על אש בינונית, מטגנים קלות בצל קצוץ גס עד לשקיפות. אליו מוסיפים:
2-3 שיני שום קצוצות
פלפל אדום חתוך לקוביות
גזר חתוך לקוביות (אופציונלי)
את כל אלו מטגנים עד לריכוך.
מוסיפים פחית גדולה של קוביות עגבניות וכוס מים רותחים (או 5 עגבניות גדולות חתוכות לקוביות ובמקרה כזה צריך לתת להן לשבת 10 דקות על אש קטנה לפני שממשיכים הלאה. לי יש ילד בן 10 חודשים- אין לי זמן להשקיע :)).
מתבלים: מלח-פלפל ו…פה מגיע הקסם: קארי.
אני משתמשת בקארי המהממים של Spice Mountain ולמתכון הזה השתמשתי בסוגים Vindaloo ו- Rogan Josh (לא רציתי קארי חריף מדי, כדי שהבנדיט יוכל לאכול מהמנה).
אם אין לכם דווקא את הקארי האלו (ואם נודה על האמת- כנראה שאין לכם), גם קארי "סטנדרטי" יעבוד פה (לא קארי תאילנדי או ירוק!), אם כי הייתי "מחזקת" אותו עם עוד מעט שום, צ'ילי, פפריקה אדומה וכמון.
מביאים הכל לרתיחה קצרה וכשרותח, מוסיפים פחית של חלק קוקוס (אפשר בהחלט מי קוקוס 4% שומן. אני הכי בעד לקצץ בקלוריות).

קציצות ברוטב עגבניות, קארי וקוקוס אין דה פרוסס

כשמתחיל הבעבוע, מתחילים לזרוק פנימה את הקציצות, אחת אחרי השניה. כל כמה קציצות עוצרים ועם כף עץ "מזיזים" בעדינות את הקציצות, כדי לוודא שלא נדבקו לתחתית (לא אמור לקרות, אבל כשקורה- מבאס!).
מביאים לרתיחה קלה, מנמיכים את האש ומשאירים להתבשל במשך כעשרים דקות עד חצי שעה (מוציאים קציצה אחת ל QA).

זהו.

מגישים עם אורז לבן או אטריות שעועית/ביצים (מעולה גם ביום למחרת וגם יומיים אחרי- באחריות).

בק-בק-בקצ'וי! פוסטעים

"ממי" שחתי לזוגי בוקר אחד, "אנחנו צריכים להתחיל לאכול בריא יותר. כלומר, מסעדות שף וטייק אווי זה כיף, אבל צריך להתחיל להכניס לגוף גם דברים בריאים".
הזוגי, מצידו, הנהן. ככל הנראה למד מניסיון העבר, שאיזשהו ג'וק נכנס לי לראש ואין טעם להלחם, אלא לזרום. חכם.
ובכן, על מה מדברים?
בהתחלה היתה בישולוג. הפוסט שלה היה כל כך כייפי והבטחתי לעצמי שמתישהו אנסה גם אני. אחריה קיבלתי המלצה חמה מחברה  ואין לי מושג איך, אבל הצלחתי לקשר את שתי ההמלצות ולהגיע דרכן למשק חביביאן (אזהרה: האתר קצת, איך לומר? דינוזאור. דינוזאור זו מילה טובה). יצרתי קשר עם אורית המקסימה וקצת לאחר מכן נחת אצלי סל מהמם מלא בכל טוב הטבע. ממליצה בחום!

מעבר לשירות המופלא, מקבלים ארגז ענק מלא בירקות מהממים, ריחניים וטריים ברמות לא הגיוניות, בצירוף דף מידע מקסים הכולל מס' מתכונים. כיף!. כלומר, יש מצב שזה עניין פסיכוסומטי או שבגלל העלות (הסבירה לחלוטין!) אני משכנעת את עצמי, אבל חי נפשי- הכל יותר טעים לי 🙂

באיזשהו מקום התחלתי לתהות:
הפסקתי לעשן לפני קצת יותר מחמש שנים, עד לפני ההריון עוד הייתי מתאמנת בקביעות בחדר כושר, אני לא מכניסה אוכל מעובד הביתה ועדיין, התחושה האישית שלי שיש הרבה יותר שאני יכולה לעשות למען עצמי.
סביר להניח שהטרפת שחוגגת בחיי (מי אמר "אמא עובדת"?) נותנת אותותיה, אבל עוד הרבה לפני, נדמה שאנחנו חיים ממש לא בריא:  אנחנו לא שותים מספיק, לא רואים מספיק אור יום, לא חווים סירקולציה מספקת של אויר, לא לוקחים הפסקות לעצמנו ולא מותרים לעצמנו מדי פעם. אנחנו כן כועסים יותר מדי, כן עובדים קשה מדי, כן מגיעים הביתה טרוטי עיניים ולוקחים חלק במרוץ המטורף אחרי…אחרי הכל:  כסף, קריירה, משפחה, עוד כסף, עוד "דברים" ועוד ועוד.

בכל מקרה, כרגע אני מתחילה בצעדי טיפטופ: נתחיל בירקות, נמשיך בנפש, נסיים בהרמוניה. אוטוטו.

סלט חם של בקצ'וי, עגבניות שרי ופטה

בסל האחרון קיבלתי, בין היתר, בקצ'וי, פלפלים ועגבניות שרי ועל הדרך, הוחלט ללכת על סלט חם (המקור למתכון- משק חביביאן בשיפורים שלי).

סלט בקצ'וי חם

מה צריך?
צרור בקצ'וי
עגבניות שרי  (חצויות)
פלפלים אדומים  (פרוסים)
מעט(!) חמאה
מלח-פלפל-שום כתוש-צ'ילי (אין כמויות. לפי הטעם. במקרה שלנו: הרבה)
פטה שאוהבים (בחנות הגבינות בשוק הכרמל יש בולגרים כבשים 5% מטריפת חושים. נסו ותהנו)

מה עושים?
במחבת חמה ממיסים את החמאה, מצוותים אליה את השום הכתוש ומאדים את הבקצ'וי.
כמה שניות לפני שמסיימים את האידוי, מוסיפים את העגבניות והפלפלים.
מתבלים במלח/פלפל/צ'ילי, נותנים עוד ערבוב בקטנה ו…זהו.
מוציאים לקירור לשתיים-שלוש דקות , מפוררים על הסלט את הפטה ו סה-טו.

בתיאבון 🙂