פחמימת ניחומים. כי צריך לפעמים.

השבוע היה שבוע קשה.

מאוד.

לא קשה פיזית, אבל סוחט מנטלית. סוג של רכבת הרים אמוציונלית.

ביום רביעי התבשרנו שהלחמניה שתופחת לה בתנור היא בעצם לחמניון 🙂

 

בשלב הזה, הם נראים כל כך לא מזיקים... 🙂

 

 

ביום שישי, 48 שעות לאחר מכן, נפרדנו מג'יימסון, אריה הבית, 7 שנים וחודשיים אחרי שאימצתי אותו.

השאיר אותנו עם חתול אחד (שכבר מסתובב בבית ומחפש את אחיו) והמון געגוע.

 

ג'יימסון. 1996-2011. נסיך.

 

 

לא קל.

***

היום, הגוף ממש דרש ארוחת ניחומים- פחמימה מפנקת, רצוי עם שמנת וגלידה לקינוח.

אה-ממה?

לאור מאורעות השבוע האחרון, למי בכלל היה זמן לקניות?

אז שלפתי את מה שהיה במקרר ו…

סופריצה!

הצלחה מסחררת:

פסטה ברוטב שמנת סמיך, עם מעט תרד ונתחי עוף וניחוח קל של וויסקי.

מעולה.

***

אז מה צריך?

1 חבילת פסטה (אני השתמשתי בריגטוני)

1 בצל- פרוס לפרוסות דקות

1 כף שום כתוש (או 2 שיני שום פרוסות דק)

1 קופסת שמנת לבישול- 10%

מעט תרד (אם יש טרי- חלוט וקצוץ. אני השתמשתי במה שנשאר בפריזר- 2 מדליונים של סנפרוסט)

פרמז'ן

500 גר' חזה עוף (לא של שניצלים!), חתוך לקוביות, מעורבב היטב עם 1 כף קורנפלור (טריק מעולה שלקחתי ממאיה הנהדרת מ"בצק אלים")

***

איך מכינים?

מעמידים סיר עם מים ומלח לרוב ומכינים את הפסטה לדרגת אל דנטה-מינוס 3 שניות (הפסטה תתחמם עוד קצת עם הרוטב אח"כ).
מניחים מחבת רחבה על הכיריים ומלהיטים אותה היטב *יבשה*.
כשהיא לוהטת לגמרי, מוסיפים 2 כפות שמן ואת נתחי העוף המצופים בקורנפלור.
נותנים להם לנוח דקה ואז מתחילים להקפיץ, עד שהם משחימים כיאות. אז מעבירים מהמחבת לקערה נפרדת.
באותה המחבת מטגנים את הבצל. כשמתחיל להזהיב, מוסיפים את השום, עד שהריח מתפשט במטבח.
מוסיפים את התרד ומקפיצים עוד 2 דקות.
אז, שולפים את השמנת ומביאים לרתיחה קלה, ובדיוק פה- בוחרים וויסקי, כזה שאוהבים לשתות גם נקי 🙂 ומוסיפים כ 40 CC (אני השתמשתי בגלנמורנג'י סטנדרטי להפליא).
כשהתערובת רותחת בפעם השניה, מחזירים את נתחי העוף למחבת ומפזרים כף גדושה פרמז'ן.
נותנים ערבוב קל, ומוסיפים את הרוטב לסיר הפסטה (שהכנו וסיננו).
ערבוב קצר ו….
בתיאבון 🙂

פוסטעים- לזניית תרד, ברוקולי וגבינות

שבת אחה"צ.

הזוגי אצל ההורים ואני רעבה.

פנים המקרר מביט בי במבט עצוב- גביע קוטג' (שנשאר מהקנית האחרונה מיותם. כן, גם אנחנו במחרימים), שמנת 10% ועוד כמה פריטים שנשארו מהקניה החודשית הגדולה.

המקפיא נראה קצת הרבה יותר מעודד- בשר, ירקות ושאר מרכיבים. אה-ממה?

ביום שני מגיע משלוח מהסופר, צריך לפנות מקום.

מה עושים?

מוציאים את כל ה"פתוחים"- כל מה שפתוח/מותחל/כורסם בעבר ומעיפים.

בדיקה קצאה מעלה חצי שקית ברוקולי קפוא וחצי שקית מדליוני תרד.

מה עושים?

מאלתרים.

מפה לשם- יצאה לזניה מושלמת, יציבה וגבוהה. לגמרי דוגמנית.

לבקשת הקהל חסר הסבלנות ויכולת דחיית סיפוקים (כלומר- עדי), הרי היא פה, לנייה מאולתרת בקלי קלות:

***

מרכיבים:

חצי שקית ברוקולי

חצי שקית מדליוני תרד

בצל חתוך לקוביות

קופסת קוביות עגבניות (קנו תוצרת איטליה! לא להתקמצן! זה שווה את ההבדל בטעם)

גביע קוטג' (שפג תוקפו לפני יומיים, אבל לא חובה. אפשר גם טרי!)

גביע שמנת 10% (שיפוג תוקפה מחר. שוב- לא חובה)

בערך 250 גרם (קופסא קטנה של סופר) גבינת טל העמק 9%  מגורדת (אפשר להשתמש בכל גבינה שהיא. בולגרית או גבינה חריפה יותר כגון קשקבל- יהיו נהדרות)

3 כפות קמח (בערך)

2 ביצים

עלי לזניה (אני קונה את אלו של ברילה, ללא בישול מוקדם)

מלחפלפל.

**

מה עושים?

מפשירים את התרד והברוקולי (אני הפשרתי במיקרו) .

בנתיים, בסיר גדול מטגנים את הבצל עד שקיפות.  מוסיפים את הירקות לסיר ומשאירים על אש בינונית תוך כדי ערבוב.

כשאלו מתרככים, מוספים 3/4 גביע שמנת ומביאים לרתיחה ואז מוסיפים 2 כפות קמח ומערבבים היטב. לאחר רתיחה נוספת, מורידים מהאש, מתבלים ומשאירים לנוח בצד.

(האמת היא שאפשר ורצוי להוסיף שום כתוש לשלב טיגון הבצל. אני שכחתי ויצא טעים גם כך)

בקערה נפרדת-

מערבבים את הקוטג' עם יתרת השמנת, 2 ביצים, חופן נאה מהגבינה המגורדת (לא הכל!), מל"פ וקוביות העגבניות.

מפה, מרכיבים את המנה:

מורחים מעט מתערובת הגבינות בתחתית התבנית (אני השתמשתי בתבנית פיירקס 20*30) ומסדרים מעל עלי לזניה.

מעל- שכבה מתערובת הירקות הירוקה

מעל- שכבה מתערובת הגבינה.

כך, חוזר חלילה פעם נוספת: עלים, ירקות, גבינות.

כך זה נראה לפני:

מכניסים את כל הכבודה לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות למשך שעה.

לאחר 45 דקות, מוציאים מהתנור ומפזרים את יתרת הגבינה המגורדת.

לאחר 15-20 דקות נוספות מוציאים מהתנור, וממש ממש ממש משתדלים להתאפק עוד כמה דקות, עד שהלזניה מתייצבת (מי שלא מסוגל להתאפק, צריך ממש ממש ממש להזהר שלא לחטוף כוויה בלשון).

ככה זה נראה אחרי:

לא היה קשה, נכון?

***

היתרון המשמעותי בלזניה הזו, שהיא יחסית מאוזנת ולא מפוצצת בפחמימות (יש בה רק 2 שכבות של לזניה- כל שיכבה מורכבת מ 6 עלים), כמות חלבונים גדולה ויחסית- אחוזי שומן נמוכים.

בקיצור- רוצו להכין 🙂

עוף בנוסח אה-לה-אקספרימנטלי- פוסטעים קצרצר

"קוקי, אתה יכול בבקשה להוציא לי את העופות מהמקפיא, כדי שאוכל להכין לי משהו לעבודה?" כך אני, בקול מתחנחן, במוצאי שבת האחרונה- ברגע של אופטימיות שבו קיוויתי- באמת! שאספיק לבשל משהו.

אך כוונות לחוד ומעשים לחוד וביום א' מצאתי את עצמי עם מקרר ריק, אבל כרעיים ופולקעס לרוב שחייבים להכין ה-י-ו-ם.

מה עושים?

מאלתרים!

***

בדיקה מהירה העלתה שבבית יש מצרכי יסוד בסיסיים: בצל אחד, מי קוקוס, חמאת בוטנים ושאר תבלינים.

אה, וגם אורז.

חישוב מהיר העלה שאין סיכוי שאמצא סופר קרוב וזמין להשלמות ולכן, נאלץ להסתפר בפרודוקטים הקיימים ולהכין עוף בנוסח אקספרימנטלי.

מה זה "נוסח אקספרימנטלי"?

או!

יפה ששאלתם!

ובכן:

המדובר ברצפט ייחודי ואקסלוסיבי, אשר נהגה ממוחי הקודח אחרי שניות רבות של מחשבה והוא כולל:

2 כפות גדושות מאוד חמאת בוטנים (עם שברי בוטנים, אני מניחה שניתן גם עם חלקה)

1 כף דבש

1 פחית מי קוקוס (אני משתמשת ב 4% שומן. סביר בהחלט)

כף גדושה של צ'ילי גרוס

מלח

פלפל

מעט סירופ בלסמי הדרים (כתבתי בעבר על המוצרים של The Olive Oil Mill.. לדעתי, ניתן למצוא תחליפים מקומיים, או להחליף במעט חומץ הדרים אחר, או פשוט לוותר)

6-7 טיפות שמן שומשום (לא יותר כי הוא דומיננטי, וכדאי לא לוותר כי הוא מוסיף המון).

איך עושים?

את כל אלו לערבב היטב לתערובת דלילה, ויחד עם העוף, לשפוך לתוך שקית קוקי.

מכניסים את הכבודה לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות (לא לשכוח לנקב מעט את השקית!) למשך 90 דקות ו…וואולה!

מגישים מעל אורז לבן פושטי ומרגישים סופר אקסלוסיביים 🙂

לצערי, אין צילום של הגשעפט המוגמר. נזלל מהר מדי...

***

בתיאבון!

***

(*לידיעת הקורא טל– אתה מוזמן לבוא לטעום מחר בצהריים :))

ולסיום- אקספרימנט מוצלח במיוחד!

אם ממש בא לכם, תוכלו לרכוש חולצה נאה עם ההדפס המבריק הזה ממש פה