שוקו-בננה בתבנית- פוסטעים

אז היום הגיעו אורחים והזוגי הבטיח להם עוגה.
עם שוקולד.
טעימה.

אה- מהמה?
הבית לא ערוך לעוגות שמרים ושאר פינוקים ולכן, הוחלט על המתכון הידוע ״עוגת מה שיש בבית״, ספונטנית להחריד. טעים!

רשמו לכם:
4 ביצים
כוס סוכר
2/3 כוס שמן
סוכר וניל (איכותי!)
1/2 שמנת מתוקה (אפשר גם לוותר. לי היתה בבית שמנת 15%. אפשר גם 10% ואפשר יותר)
שקית פודינג שוקולד (אני השתמשתי ב״פודינג שוקולד בלגי״ של אסם, שהיה בבית).
1.5 כוס קמח תופח
4 בננות
שוקולד צ׳יפס

איך מכינים?
מחממים תנור ל 180 מעלות.
מקציפים לתערובת תפוחה ובהירה את הביצים, הסוכר וסוכר הוניל. מוסיפים בזרזוף את השמן וכשנבלע, מוסיפים את הפודינג ואח״כ את השמנת (לא חובה, זוכרים?).
מקפלים לתערובת את הקמח (לא יותר מדי).
2 בננות מועכים ומקפלים לתערובת.
2 בננות קוצצים ויחד עם השוקולד צ׳יפס מקפלים ממש מעט לתערובת (שניים וחצי סיבובים עם המרית, לא יותר!)

מחלקים לשתי תבניות אינגליש.
לתנור ל 35-45 דקות- עד שקיסם שננעץ
במרכז יוצא ללא פירורים.
(אני השארתי חצי דקה יותר מדי, אז העוגות יצאו טיפה יותר מדי שזופות. בקטנה)

טעים בצורה בלתי רגילה, בחיי.

(לפניכם תמונת ״לפני/אחרי״ בהפרש של 7 דקות)

20130427-195708.jpg

על דברים טובים שמתחילים ב-ש' (שוקולד, שמרים, שמו)-פוסטעים+סקירה

חוק האצבע אומר, שכשליאת מתקשרת- עונים, כי ב 99% מהמקרים יהיו מעורבים בזה דברים יפים, טעימים ובעיקר כיפיים (למה רק 99%? כי ב 1% ממקרים היא תתקשר ביום של אחת הסופות גדולות ותודיע שאירוע נדחה, אבל זה באמת נדיר :-)).

הפעם מצאתי עצמי שוב ב"הילדה" (נוט טו סלף: אירועים של ליאת עולים לי בגזרה!), מתפעלת מהעיצוב המהמם מבית פודינג ועם כמות נאה של בלוגריות מתחום האוכל. הסיבה: אירוע השקה לקמח שמרים של אסם.
pretty 1  pretty 2

עכשיו, אם לומר את האמת- הייתי סקפטית:
אמנם בעברי סבלתי מפוביית שמרים, אך הזמן והניסיון עשו את שלהם והיום אני שוחה היטב בחומר ויתרה מזאת- אני לא משתמשת גדולה בקיצורי דרך (אפילו בקמח תופח אני לא משתמשת :-D)- אז מ כבר אפשר לחדש לי?
מצד שני, כאמור, ידעתי שיהיה יפה, טעים וכיף- אז לקחתי את סיכון 🙂
ספויילר: היה טעים.

כאמור- התכנסנו לנו לשמוע קצת על קמח השמרים, שהוא באופן מפתיע- קמח שמגיע כשהשמרים כבר בתוכו. היתרונות? אריזה אטומה ומוכנה לשימוש- השמרים build in ולכן אין צורך לנפות את הקמח. ובזכות האריזה, יש למוצר חיי מדף ארוכים – חצי שנה, לעומת שמרים שנשמרים כחודש וחצי. היתרון החשוב מכל למוצר? יש סיכוי שהוא יצליח להכניס את השמרים לכמה מטבחים נוספים 🙂
אז סיימנו לנשנש, התכנסנו מסביב לשולחנות מקסימים כדי לפגוש את מיקי שמו, שבסבלנות רבה הדגים לנו שלושה מתכונים: קראנץ שוקולד, חלות מתוקות ולחמניות עם פירות יבשים (חי נפשי- כל המתכונים יעלו כאן בשבועות הקרובים!).
מה שחמוד מאוד בעיני במיקי שמו (מעבר לחסד הנעורים שאני זוכרת לו מהקריות), זו העובדה שהוא לא פרפורמנס. מבחינתי- הוא לא ממש עובר מסך, אבל זה לא מפריע להקשיב לו, כי רואים שהוא נהנה ממה שהוא עושה. שמערכת היחסים שלו עם הבצק היא אמיתית 🙂 (ביננו, יש הרבה בחורות שהיו מצפות שבן/בת הזוג שלהן ישקיעו כ"כ הרבה זמן בלהרגיש, להקשיב ולהבין אותן :-))shemoyummy
אם לרגע חשבתי שבאנו לנוח- הרי שטעיתי. חיכו לנו אריזות מהממות עם "כלי עבודה": כוסות מדידה, מטרפה, מערוך וסט מה מ ם של סינר ומגבת, מעשה ידי נעמה המהממת, אמא (גם) של שמטרלינג.
התחלקנו לשלוש קבוצות, כשכל קבוצה הכינה אחד מהמתכונים שהזכרתי. אני, לשמחתי, "נפלתי" על קבוצת הקראנץ, שאח"כ לקחתי הביתה ונהנתי ממנו כל השבת. יאיי מי!!!goodies

מפה לשם, הגעתי הביתה רעבה לפחמימות. איך זה עזר לי? זה לא :-/

בסוף השבוע שלאחר מכן, מצאתי עצמי עומדת במטבח ו(הייתי רוצה לומר "עמלה", אבל לא באמת) מתבוננת בקיימיקס מערבל לו את הבצק שהיה פעם קמח שמרים.

yummy on the go
yummy on the go 2
ו
כך זה נראה בסוף (לא למות??)
done

ומתכון? התעצלתי להעתיק, אז פשוט צילמתי 🙂

מתכון לחלות מהממות

במילה אחת: טעים.
במילה נוספת: משמין! 🙂
ובקצת יותר מילים: נוח לעבודה, ידידותי למשתמש (שחושש משמרים ויש לא מעט כאלה, לא בהכרח בצדק!) והתוצרים מצוינים.

כל הצילומים המהממים מהאירוע הם פרי מצלמתה של אלין פריש בעלת המבטא ההורס והכשרון האינסופי.

וכמובן- תודה לליאת על עוד אירוע מושי-מושלם! 🙂

 

קציצות בקר בעגבניות, קוקוס וקארי- פוסטעים

השילוב של ק"ג בשר בקר שהופשר עם מתכון שדרש ממני חצי ק"ג בשר בלבד, הותיר אותי עם חצי ק"ג מיותמים שהסתכלו עלי בעינייים כלות מהמקרר.

חיש מהר הוכנה תערובת לקציצות, כאשר התכנון המקורי היה ללכת לכיוון קלאסי- קציצות ברוטב עגבניות, אך בהחלטה של רגע, המתכון קיבל טוויסט כיפי ומרענן: קציצות ברוטב עגבניות, קוקוס וקארי.
טעים!

לקציצות:

1/2 ק"ג בשר בקר טחון (אני אוהבת לקנות בשר ב"נתח בשר". שירות מעולה, איכות נהדרת ומחירים לא-זולים-אך-סבירים).
בצל גדול קצוץ
2-3 שיני שום קצוצות
חצי צרור פטרוזילה
כף רסק עגבניות
2 פרוסות חלה רטובות וסחוטות היטב שנקצצו
2 ביצים
מלח-פלפל-פפריקה

מערבבים היטב הכל ומניחים לנוח במקרר לחצי שעה. אם התערובת רכה מדי, מוסיפים מעט פירורי לחם.
לאחר מכן, עם ידיים רטובות- יוצרים כדורים בגודל כדורי פינג פונג (יוצאים בערך 30)

לרוטב:

בסיר רחב ושטוח על אש בינונית, מטגנים קלות בצל קצוץ גס עד לשקיפות. אליו מוסיפים:
2-3 שיני שום קצוצות
פלפל אדום חתוך לקוביות
גזר חתוך לקוביות (אופציונלי)
את כל אלו מטגנים עד לריכוך.
מוסיפים פחית גדולה של קוביות עגבניות וכוס מים רותחים (או 5 עגבניות גדולות חתוכות לקוביות ובמקרה כזה צריך לתת להן לשבת 10 דקות על אש קטנה לפני שממשיכים הלאה. לי יש ילד בן 10 חודשים- אין לי זמן להשקיע :)).
מתבלים: מלח-פלפל ו…פה מגיע הקסם: קארי.
אני משתמשת בקארי המהממים של Spice Mountain ולמתכון הזה השתמשתי בסוגים Vindaloo ו- Rogan Josh (לא רציתי קארי חריף מדי, כדי שהבנדיט יוכל לאכול מהמנה).
אם אין לכם דווקא את הקארי האלו (ואם נודה על האמת- כנראה שאין לכם), גם קארי "סטנדרטי" יעבוד פה (לא קארי תאילנדי או ירוק!), אם כי הייתי "מחזקת" אותו עם עוד מעט שום, צ'ילי, פפריקה אדומה וכמון.
מביאים הכל לרתיחה קצרה וכשרותח, מוסיפים פחית של חלק קוקוס (אפשר בהחלט מי קוקוס 4% שומן. אני הכי בעד לקצץ בקלוריות).

קציצות ברוטב עגבניות, קארי וקוקוס אין דה פרוסס

כשמתחיל הבעבוע, מתחילים לזרוק פנימה את הקציצות, אחת אחרי השניה. כל כמה קציצות עוצרים ועם כף עץ "מזיזים" בעדינות את הקציצות, כדי לוודא שלא נדבקו לתחתית (לא אמור לקרות, אבל כשקורה- מבאס!).
מביאים לרתיחה קלה, מנמיכים את האש ומשאירים להתבשל במשך כעשרים דקות עד חצי שעה (מוציאים קציצה אחת ל QA).

זהו.

מגישים עם אורז לבן או אטריות שעועית/ביצים (מעולה גם ביום למחרת וגם יומיים אחרי- באחריות).