בק-בק-בקצ’וי! פוסטעים

“ממי” שחתי לזוגי בוקר אחד, “אנחנו צריכים להתחיל לאכול בריא יותר. כלומר, מסעדות שף וטייק אווי זה כיף, אבל צריך להתחיל להכניס לגוף גם דברים בריאים”.
הזוגי, מצידו, הנהן. ככל הנראה למד מניסיון העבר, שאיזשהו ג’וק נכנס לי לראש ואין טעם להלחם, אלא לזרום. חכם.
ובכן, על מה מדברים?
בהתחלה היתה בישולוג. הפוסט שלה היה כל כך כייפי והבטחתי לעצמי שמתישהו אנסה גם אני. אחריה קיבלתי המלצה חמה מחברה  ואין לי מושג איך, אבל הצלחתי לקשר את שתי ההמלצות ולהגיע דרכן למשק חביביאן (אזהרה: האתר קצת, איך לומר? דינוזאור. דינוזאור זו מילה טובה). יצרתי קשר עם אורית המקסימה וקצת לאחר מכן נחת אצלי סל מהמם מלא בכל טוב הטבע. ממליצה בחום!

מעבר לשירות המופלא, מקבלים ארגז ענק מלא בירקות מהממים, ריחניים וטריים ברמות לא הגיוניות, בצירוף דף מידע מקסים הכולל מס’ מתכונים. כיף!. כלומר, יש מצב שזה עניין פסיכוסומטי או שבגלל העלות (הסבירה לחלוטין!) אני משכנעת את עצמי, אבל חי נפשי- הכל יותר טעים לי 🙂

באיזשהו מקום התחלתי לתהות:
הפסקתי לעשן לפני קצת יותר מחמש שנים, עד לפני ההריון עוד הייתי מתאמנת בקביעות בחדר כושר, אני לא מכניסה אוכל מעובד הביתה ועדיין, התחושה האישית שלי שיש הרבה יותר שאני יכולה לעשות למען עצמי.
סביר להניח שהטרפת שחוגגת בחיי (מי אמר “אמא עובדת”?) נותנת אותותיה, אבל עוד הרבה לפני, נדמה שאנחנו חיים ממש לא בריא:  אנחנו לא שותים מספיק, לא רואים מספיק אור יום, לא חווים סירקולציה מספקת של אויר, לא לוקחים הפסקות לעצמנו ולא מותרים לעצמנו מדי פעם. אנחנו כן כועסים יותר מדי, כן עובדים קשה מדי, כן מגיעים הביתה טרוטי עיניים ולוקחים חלק במרוץ המטורף אחרי…אחרי הכל:  כסף, קריירה, משפחה, עוד כסף, עוד “דברים” ועוד ועוד.

בכל מקרה, כרגע אני מתחילה בצעדי טיפטופ: נתחיל בירקות, נמשיך בנפש, נסיים בהרמוניה. אוטוטו.

סלט חם של בקצ’וי, עגבניות שרי ופטה

בסל האחרון קיבלתי, בין היתר, בקצ’וי, פלפלים ועגבניות שרי ועל הדרך, הוחלט ללכת על סלט חם (המקור למתכון- משק חביביאן בשיפורים שלי).

סלט בקצ'וי חם

מה צריך?
צרור בקצ’וי
עגבניות שרי  (חצויות)
פלפלים אדומים  (פרוסים)
מעט(!) חמאה
מלח-פלפל-שום כתוש-צ’ילי (אין כמויות. לפי הטעם. במקרה שלנו: הרבה)
פטה שאוהבים (בחנות הגבינות בשוק הכרמל יש בולגרים כבשים 5% מטריפת חושים. נסו ותהנו)

מה עושים?
במחבת חמה ממיסים את החמאה, מצוותים אליה את השום הכתוש ומאדים את הבקצ’וי.
כמה שניות לפני שמסיימים את האידוי, מוסיפים את העגבניות והפלפלים.
מתבלים במלח/פלפל/צ’ילי, נותנים עוד ערבוב בקטנה ו…זהו.
מוציאים לקירור לשתיים-שלוש דקות , מפוררים על הסלט את הפטה ו סה-טו.

בתיאבון 🙂

פוסטעים- לזניית תרד, ברוקולי וגבינות

שבת אחה”צ.

הזוגי אצל ההורים ואני רעבה.

פנים המקרר מביט בי במבט עצוב- גביע קוטג’ (שנשאר מהקנית האחרונה מיותם. כן, גם אנחנו במחרימים), שמנת 10% ועוד כמה פריטים שנשארו מהקניה החודשית הגדולה.

המקפיא נראה קצת הרבה יותר מעודד- בשר, ירקות ושאר מרכיבים. אה-ממה?

ביום שני מגיע משלוח מהסופר, צריך לפנות מקום.

מה עושים?

מוציאים את כל ה”פתוחים”- כל מה שפתוח/מותחל/כורסם בעבר ומעיפים.

בדיקה קצאה מעלה חצי שקית ברוקולי קפוא וחצי שקית מדליוני תרד.

מה עושים?

מאלתרים.

מפה לשם- יצאה לזניה מושלמת, יציבה וגבוהה. לגמרי דוגמנית.

לבקשת הקהל חסר הסבלנות ויכולת דחיית סיפוקים (כלומר- עדי), הרי היא פה, לנייה מאולתרת בקלי קלות:

***

מרכיבים:

חצי שקית ברוקולי

חצי שקית מדליוני תרד

בצל חתוך לקוביות

קופסת קוביות עגבניות (קנו תוצרת איטליה! לא להתקמצן! זה שווה את ההבדל בטעם)

גביע קוטג’ (שפג תוקפו לפני יומיים, אבל לא חובה. אפשר גם טרי!)

גביע שמנת 10% (שיפוג תוקפה מחר. שוב- לא חובה)

בערך 250 גרם (קופסא קטנה של סופר) גבינת טל העמק 9%  מגורדת (אפשר להשתמש בכל גבינה שהיא. בולגרית או גבינה חריפה יותר כגון קשקבל- יהיו נהדרות)

3 כפות קמח (בערך)

2 ביצים

עלי לזניה (אני קונה את אלו של ברילה, ללא בישול מוקדם)

מלחפלפל.

**

מה עושים?

מפשירים את התרד והברוקולי (אני הפשרתי במיקרו) .

בנתיים, בסיר גדול מטגנים את הבצל עד שקיפות.  מוסיפים את הירקות לסיר ומשאירים על אש בינונית תוך כדי ערבוב.

כשאלו מתרככים, מוספים 3/4 גביע שמנת ומביאים לרתיחה ואז מוסיפים 2 כפות קמח ומערבבים היטב. לאחר רתיחה נוספת, מורידים מהאש, מתבלים ומשאירים לנוח בצד.

(האמת היא שאפשר ורצוי להוסיף שום כתוש לשלב טיגון הבצל. אני שכחתי ויצא טעים גם כך)

בקערה נפרדת-

מערבבים את הקוטג’ עם יתרת השמנת, 2 ביצים, חופן נאה מהגבינה המגורדת (לא הכל!), מל”פ וקוביות העגבניות.

מפה, מרכיבים את המנה:

מורחים מעט מתערובת הגבינות בתחתית התבנית (אני השתמשתי בתבנית פיירקס 20*30) ומסדרים מעל עלי לזניה.

מעל- שכבה מתערובת הירקות הירוקה

מעל- שכבה מתערובת הגבינה.

כך, חוזר חלילה פעם נוספת: עלים, ירקות, גבינות.

כך זה נראה לפני:

מכניסים את כל הכבודה לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות למשך שעה.

לאחר 45 דקות, מוציאים מהתנור ומפזרים את יתרת הגבינה המגורדת.

לאחר 15-20 דקות נוספות מוציאים מהתנור, וממש ממש ממש משתדלים להתאפק עוד כמה דקות, עד שהלזניה מתייצבת (מי שלא מסוגל להתאפק, צריך ממש ממש ממש להזהר שלא לחטוף כוויה בלשון).

ככה זה נראה אחרי:

לא היה קשה, נכון?

***

היתרון המשמעותי בלזניה הזו, שהיא יחסית מאוזנת ולא מפוצצת בפחמימות (יש בה רק 2 שכבות של לזניה- כל שיכבה מורכבת מ 6 עלים), כמות חלבונים גדולה ויחסית- אחוזי שומן נמוכים.

בקיצור- רוצו להכין 🙂

עוף בנוסח אה-לה-אקספרימנטלי- פוסטעים קצרצר

“קוקי, אתה יכול בבקשה להוציא לי את העופות מהמקפיא, כדי שאוכל להכין לי משהו לעבודה?” כך אני, בקול מתחנחן, במוצאי שבת האחרונה- ברגע של אופטימיות שבו קיוויתי- באמת! שאספיק לבשל משהו.

אך כוונות לחוד ומעשים לחוד וביום א’ מצאתי את עצמי עם מקרר ריק, אבל כרעיים ופולקעס לרוב שחייבים להכין ה-י-ו-ם.

מה עושים?

מאלתרים!

***

בדיקה מהירה העלתה שבבית יש מצרכי יסוד בסיסיים: בצל אחד, מי קוקוס, חמאת בוטנים ושאר תבלינים.

אה, וגם אורז.

חישוב מהיר העלה שאין סיכוי שאמצא סופר קרוב וזמין להשלמות ולכן, נאלץ להסתפר בפרודוקטים הקיימים ולהכין עוף בנוסח אקספרימנטלי.

מה זה “נוסח אקספרימנטלי”?

או!

יפה ששאלתם!

ובכן:

המדובר ברצפט ייחודי ואקסלוסיבי, אשר נהגה ממוחי הקודח אחרי שניות רבות של מחשבה והוא כולל:

2 כפות גדושות מאוד חמאת בוטנים (עם שברי בוטנים, אני מניחה שניתן גם עם חלקה)

1 כף דבש

1 פחית מי קוקוס (אני משתמשת ב 4% שומן. סביר בהחלט)

כף גדושה של צ’ילי גרוס

מלח

פלפל

מעט סירופ בלסמי הדרים (כתבתי בעבר על המוצרים של The Olive Oil Mill.. לדעתי, ניתן למצוא תחליפים מקומיים, או להחליף במעט חומץ הדרים אחר, או פשוט לוותר)

6-7 טיפות שמן שומשום (לא יותר כי הוא דומיננטי, וכדאי לא לוותר כי הוא מוסיף המון).

איך עושים?

את כל אלו לערבב היטב לתערובת דלילה, ויחד עם העוף, לשפוך לתוך שקית קוקי.

מכניסים את הכבודה לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות (לא לשכוח לנקב מעט את השקית!) למשך 90 דקות ו…וואולה!

מגישים מעל אורז לבן פושטי ומרגישים סופר אקסלוסיביים 🙂

לצערי, אין צילום של הגשעפט המוגמר. נזלל מהר מדי...

***

בתיאבון!

***

(*לידיעת הקורא טל– אתה מוזמן לבוא לטעום מחר בצהריים :))

ולסיום- אקספרימנט מוצלח במיוחד!

אם ממש בא לכם, תוכלו לרכוש חולצה נאה עם ההדפס המבריק הזה ממש פה