פחמימת ניחומים. כי צריך לפעמים.

השבוע היה שבוע קשה.

מאוד.

לא קשה פיזית, אבל סוחט מנטלית. סוג של רכבת הרים אמוציונלית.

ביום רביעי התבשרנו שהלחמניה שתופחת לה בתנור היא בעצם לחמניון 🙂

 

בשלב הזה, הם נראים כל כך לא מזיקים... 🙂

 

 

ביום שישי, 48 שעות לאחר מכן, נפרדנו מג’יימסון, אריה הבית, 7 שנים וחודשיים אחרי שאימצתי אותו.

השאיר אותנו עם חתול אחד (שכבר מסתובב בבית ומחפש את אחיו) והמון געגוע.

 

ג'יימסון. 1996-2011. נסיך.

 

 

לא קל.

***

היום, הגוף ממש דרש ארוחת ניחומים- פחמימה מפנקת, רצוי עם שמנת וגלידה לקינוח.

אה-ממה?

לאור מאורעות השבוע האחרון, למי בכלל היה זמן לקניות?

אז שלפתי את מה שהיה במקרר ו…

סופריצה!

הצלחה מסחררת:

פסטה ברוטב שמנת סמיך, עם מעט תרד ונתחי עוף וניחוח קל של וויסקי.

מעולה.

***

אז מה צריך?

1 חבילת פסטה (אני השתמשתי בריגטוני)

1 בצל- פרוס לפרוסות דקות

1 כף שום כתוש (או 2 שיני שום פרוסות דק)

1 קופסת שמנת לבישול- 10%

מעט תרד (אם יש טרי- חלוט וקצוץ. אני השתמשתי במה שנשאר בפריזר- 2 מדליונים של סנפרוסט)

פרמז’ן

500 גר’ חזה עוף (לא של שניצלים!), חתוך לקוביות, מעורבב היטב עם 1 כף קורנפלור (טריק מעולה שלקחתי ממאיה הנהדרת מ”בצק אלים“)

***

איך מכינים?

מעמידים סיר עם מים ומלח לרוב ומכינים את הפסטה לדרגת אל דנטה-מינוס 3 שניות (הפסטה תתחמם עוד קצת עם הרוטב אח”כ).
מניחים מחבת רחבה על הכיריים ומלהיטים אותה היטב *יבשה*.
כשהיא לוהטת לגמרי, מוסיפים 2 כפות שמן ואת נתחי העוף המצופים בקורנפלור.
נותנים להם לנוח דקה ואז מתחילים להקפיץ, עד שהם משחימים כיאות. אז מעבירים מהמחבת לקערה נפרדת.
באותה המחבת מטגנים את הבצל. כשמתחיל להזהיב, מוסיפים את השום, עד שהריח מתפשט במטבח.
מוסיפים את התרד ומקפיצים עוד 2 דקות.
אז, שולפים את השמנת ומביאים לרתיחה קלה, ובדיוק פה- בוחרים וויסקי, כזה שאוהבים לשתות גם נקי 🙂 ומוסיפים כ 40 CC (אני השתמשתי בגלנמורנג’י סטנדרטי להפליא).
כשהתערובת רותחת בפעם השניה, מחזירים את נתחי העוף למחבת ומפזרים כף גדושה פרמז’ן.
נותנים ערבוב קל, ומוסיפים את הרוטב לסיר הפסטה (שהכנו וסיננו).
ערבוב קצר ו….
בתיאבון 🙂

פסטת “במקרה” (או: כשהפשטידה לא משתפטדת)- פוסטעים.

היום, כמו בכל יום, הגיע זמן ארוחת הערב.

בשבילי- סלטונה מאוזן להפליא.

בשביל הזוגי- “מה שבא לך להכין”.

רוצה פשטידת פסטה?

“כן!”

המתכון הכאילו-בסיסי של הכאילו-פשטידת-פסטה (שלמדתי להכין לפני שבועיים) כולל: כוס פסטה, שתי ביצים, 30 גר’ בולגרית מגורדת ו-2 כפות רוטב פיצה (אצלי בבית הוא הום מייד. לטובת שאר בני האדם השפויים בדעתם- גם כזה מקופסא הולך).

אה-ממה?

נשארו לי בערך שתי כוסות פסטה “נקיה” ועוד כוס פסטה עם תרד מאודה, בולגרית, שום וצנוברים.

ערבבתי את כולם יחדיו, הוספתי רבע קוביית בולגרית 5%, חופן גאודה מגורד וחצי קופסת טונה עם פלפל ולימון 5% (סטארקיס).

בכל עורבב והועבר אחר כבוד אל מחבת רחבה.

אחרי כמה דקות התכוונתי להפוך את כל העסק ו…תקלה!

יותר מדי פסטה ותוספות+ פחות מדי ביצים= תערובת כבדה למדי ולהלן: בלתי הפיכה.

מה עושים? מערבבים נמרצות.

אז ערבבתי, הפכתי ובחשתי והתוצאה: ריגטוני ברוטב גבינות, עגבניות וטונה (שנזלל עד תום).

טעים!