לפני מס' שבועות, הזמינה אותי נטלי לבית ענבל קליין לסיור בלוגרים ביפו, שילווה בארוחה במסעדת חג' כחיל (כאורחי המסעדה).

לא צריך היה להתאמץ הרבה כדי לשכנע אותי: ליפו אני מוכנה להגיע אניטיים.

באיחור אלגנטי הצטרפתי לסיור, שהודרך על ידי מיכל ששון הנהדרת, שהובילה אותנו בסמטאות יפו ובעיר העתיקה, מלווה את הסיור בקטעים מוזיקליים ותמונות (אפשר להכנס לאתר המקסים שלה ממש כאן).

ממש בשקיעה- לאחר הסיור המושקע, התנקזנו כולנו אל המסעדה, שם פכשנו את נעים חג' כחיל, שסיפר לנו קצת על ההסטוריה של המשפחה והמסעדה-

משפחת חג' כחיל חיה ביפו כבר למעלה מ-120 שנה. בימי השלטון הטורקי, בסוף המאה ה-19, התפרנסו בני המשפחה מנהיגה ב"דליג'אנסים" – אותן כרכרות שהסיעו את התושבים המכובדים של יפו ברחבי ארץ ישראל (והיו גם על תקן שומרי ראש, יותר מנהגים).

נעים פתח את מסעדתו החדשה, מול כיכר השעון ביפו, באותו מקום ששימש כ"תחנה המרכזית" לכרכרות במשך שנים רבות. כאות הוקרה להיסטוריה המשפחתית ולהיסטוריה של יפו  הנציח חג' כחיל את הדליג'אנס בסמל המסעדה החדשה.

השף עומאר (שהוא מעצב תקשורת חזותית בהכשרתו) עבד והתלמד במטבחים של מסעדות הגליל המפורסמות (כגון אל באבור), שהה תקופה בגרמניה שם כמה מסעדות משפחתיות, ואז "נשלף" על ידי נעים חג' כחיל בתום סשן בסגנון "שף נולד".

לפתיחה הוגשו לנו מספר (עצום) של סלטים (25 ש"ח לערכה של 14 סלטים):  גבינת לבנה עם חרדל בר (טעים) , גבינת לבנה מ-ע-ו-ל-ה עם שום, פלפל חריף ואגוזי מלך (28 ש"ח), חציל כבוש, חציל קלוי, סלט סלק ותפוח עץ, גזר מבושל עם לימון, גרגירי כוסברה ושמיר, חומוס עם טחינה ירוקה וגרגירי חומוס, סלט תורכי, סלט אבוקדו ועירית (שהיה מעולה לטעמי), כרובית מטוגנת עם טחינה (כנ"ל), סלט עוף עם זיתים, עגבניות מיובשות, בצל סגול וקצח וסלט קולורבי עם גזר ושמיר (טעים להפליא). למעט כמה סלטים שמשכו את תשומת ליבי, לא יצאתי מגדרי משאר הסלטים. כלומר, הם היו טריים וטעימים, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה. אלה שהתבלטו- היו כוכבים!

כל זה לווה בפיתות עם זעתר מהטאבון. בנוסף- סלט עלי בייבי עם גבינת עזים מצופה בפירורי לחם מטוגנת, פרוסות סברס אדום עם כדורי לבנה כבושה, שקדים ונענע(28 ש"ח), פרוסות סלק עם גבינת עזים, משמש ממולא גבינת עזים ואגוז מלך. שלושת המנות הללו הן מנות פתיחה שמוגשות בנפרד מפלטת הסלטים ולמעט הסלק שלא טעמתי (מטעמי אלרגיה) הסלטים האחרים היו מעולים. בשורה התחתונה, יכלתי לאכול ארוחה שלמה שמורכבת אך ורק מהמנות הראשונות הללו.

לאחר כמה דקות הפוגה, החלו לזרום המנות העיקריות:

קבב חלאבי (קבב כבש, עם רוטב עגבניות, עטוף בשכבת בצק ואפוי בטאבון – 60 ש"ח)- מנה שלטעמי היתה נחמדה ותו לא. אני הייתי מוכנה להסתפק בשכבת הבצק בלבד:-)

מחמאר של עוף עם בצל וסומאק על פיתה מהטאבון עם שבבי שקדים מולבנים (50 ש"ח)- אחת המנות החביבות עלי בכל מסעדה ערבית. טעים!

צוואר טלה ממולא באורז מתובל בקינמון ובשר אנטריקוט טחון (170 ₪ – מנה ל2-3 אנשים) – הבשר היה מעט שומני מדי (אפילו יחסית לטלה), אבל האורז היה מתובל היטב ובסה"כ- מנה טובה.

ליד העיקריות הוגשו התוספות: מג'דרה (מבורגול ועדשים) ופריקה (חיטה ירוקה מעושנת)- שתיהן היו די סתמיות. לא הייתי מבזבזת מקום בקיבה עליהן.

לסיום, הגיעו הקינוחים- כנאפה תוצרת בית (שהיתה טעימה, אם כי הספיקה להתקרר מדי) ועטייאף (הכיסונים הממולאים באגוזים או גבינה ומטוגנים ומוצפים בדבש, כי פשוט, אין מספיק קלוריות) שהיו מוצלחים מאוד.

***

השורה התחתונה: גליל בתל אביב, לטוב ולרע

המבחר גדול וחלקן של המנות מאוד מיוחדות ומעניינות, אך המחיר רחוק מלהיות מסעדה "עממית" (כפי שאנו רגילים לחשוב).

שווה בדיקה.

***

חג' כחיל. רחוב רזיאל 18, כיכר השעון יפו 03-6831239.

פתוח כל יום מ-11 ועד חצות.

יש מיילים שאני שמחה לקבל. תמיד.

יתרה מזאת, יש אנשים שברגע שאני רואה את שמם בתיבת המייל, אני יודעת שהמייל צופן בחובו רק דברים טובים.

לכן, גם הפעם, כשהוזמנתי להגיע להשקה של מוצר חדש מבית קרסטס, אישרתי מיד הגעתי.

***

כך הגעתי לי בצהרי יום ג' אל מספרתו של יגאל סיץ' בפתח תקווה {מילה על מספרות: אם עדיין לא ביקרתן במספרה הזו- רוצו. כך מספרה צריכה להראות: מסודרת, אלגנטית, רחבת ידיים. הצוות ותיק, מקצועי ומתוקתק. לא, לא הסתפרתי שם, אבל במשך דקות ארוכות ישבתי ובהיתי בהשתאות בלובשות השחור שמעופפות בין לקוחה ללקוחה. מקסים}.

על פרק היום: השקה של מוצר חדש לבית קרסטס: ELIXIR ULTIME- שמן עיצוב רב תכליתי.

מן הקומוניקט:

אלקסיר אולטים משלב קומפלקס של ארבעה שמנים:

• שמן פרקסי Pracaxi Oil: קוקטייל של מרכיבים מרככים ומרכיבים פעילים נוגדי-חמצון (אנטי-אוקסידנטים) אשר מעניקים ברק, הזנה ולחות לשיער.
• שמן ארגן Argan Oil: שמן יקר ערך בשל הסגולות המתקנות והמחדשות שלו. מסייע לשקם את החיוניות והחוזק של השיער.
• שמן תירס Maize Oil: השמן המסורתי של קרסטס, שמן תירס היה מרכיב הכוכב במסכה הראשונה לשיער של קרסטס "Masque Maîs". עשיר בויטמין A, ויטמין E ואומגה 6. מעניק לשיער מרכיבים מרככים ופעילים נוגדי-חמצון עבור ברק, גמישות והגנה.
• שמן קמליה Camellia Oil: מקור לויטמין F ולחומצות שומן אומגה 3 ו-6, מסייע בהחלקת סיב השערה ומעניק ברק וגמישות.

השמן מוגדר כ"רב שימושי":

• לפני החפיפה – הכנת השיער לניקוי והענקת הזנה עמוקה. השיער נותר גמיש, מבריק ונטול משקל. מומלץ לפזר 1-2 לחיצות מהשורשים ועד הקצוות, לעסות את הקרקפת ואת אורכי השיער.
• לפני פן – כמרכך אינטנסיבי ללא שטיפה, כאשר השיער זקוק להזנה נוספת. השימוש מקל על סידור השיער ומעניק לו רכות והזמנה לפני פעולת הייבוש. מומלץ לפזר 1-2 לחיצות על השיער מאמצע אורכו [לא על הקרקפת] ועל הקצוות.
• אחרי פן – מעניק גימור מושלם לאחר הפן, השיער קורן, מלא ברק, רך, קליל ואוורירי. מומלץ לפזר 1-2 לחיצות על כפות הידיים ולהחליק בעדינות על אורכי השיער.
• במהלך היום – שימוש יומיומי של טיפות בודדות בכל בוקר מגן על השיער ממפגעי הסביבה, משקם את סיב השערה ומעניק ברק מושלם. מומלץ לפזר לחיצה אחת על אורכי השיער בעיקר על הקצוות.

השאלה הראשונה שעלתה בראשי היתה "איך בדיוק שמן הולך עם פן?". הרי שימוש בשמן יחד עם הטמפרטורה הגבוה של הפן בעצם ישרוף את השיער? ובכלל, שמן ועור פנים הם מתכון לצרות…

אז זהו, שלא.

השמן נספג ובתוך 2-3 דקות פשוט מאבד את התכונות השומניות שלו. אפילו אני, על כל סקפטיותי, נאלצתי להודות בפה מלא ש- וואלה- לא מרגישים "שמן".

למבחן התוצאה:

אחרי טיפול כיפי בשיער (אמבט חפיפה, אמפולה וקונדישינר), נמרח השמן לפני ואחרי הפן (המהמם!) שעשו לי. כמובן שהתוצאה היתה מדהימה, אבל מבחינתי- זה לא מספיק.

זו חכמה מאוד קטנה לצאת מהממת ממספרה.

זו חכמה גדולה לצאת מהממת אחרי המקלחת הפרטית, בלי פן מושקע.

פייר?

לא התאכזבתי.

אני משתמשת בשמן כבר שבועיים, לפני ואחרי חפיפה (על שיער לח).

אני לא בטוחה שאני מרגישה איזושהי השפעה באמצעות המריחה לפני החפיפה, אבל לאחר שהשיער מתייבש, אני מרגישה מינימום נערת ג'יימס בונד, ששיערה מתנפנף ברוח הקלילה של מונטה קרלו. מינימום, כן?

***

בשורה התחתונה- מומלץ בהחלט.

הבונוס? מחיר מומלץ לצרכן: 160 ₪ (ל 125 מ"ל ).

לא נורא ביחס לכמות ובהתחשב בזה שאני משתמשת במוצר כבר שבועיים על בסיס יומיומי ומפלס הנוזל ירד בפחות מס"מ.

שווה.

אני סובלת ממשבר גיל השלושים.

ממש כך.

למעשה, אני סובלת ממנו כבר שלוש שנים לפחות (נו, אז מה אם אני בת 32…כיאות לפולניה טובה אני סובלת כבר שנה מראש!)

למעשה, אחד הדברים שעשו אותי הו-כה-מאושרת בשבועות האחרונים, זה משפט אחד שיצא מפיו של עמית לעבודה, משפט כל כך מתוק שיכול להמיס קרחונים בקוטב הצפוני: "מה? את לא בת 27?!"  (לא למות??)

כאילו משמים, מישהו שמע את תחינותי והחליט לעשות אותי קצת יותר מאושרת, באמצעות מייל קצר שהגיע אלי משירה החביבה, שמזמין אותי להשקה של שני מוצרים חדשים מבית "קליניק".

מודה ומתוודה- במשך שנים רבות השתמשתי באדיקות במוצרי החברה, עד שבשלב מסויים העור שלי הרגיש "רווי", ודרש שינוי.

אני, אם תשאלו אותי, מאשימה את חציית קו ה-30.

כך יצא, שבערב יום ראשון לפני מס' שבועות מצאתי עצמי נכנסת למתחם קסטיאל שבדרום ת"א.

חצי מילה על המתחם:

אחד הדברים שאני אוהבת בדרום תל אביב, זה לפגוש מיני מקומות מהממים, שעומדים בסתירה מוחלטת לאיכסה שמבחוץ. סוג של התנה=תקות קצרה מהמציאות הנושכת.

המקום כולו עוצב בלבן על לבן, ברוח המותג (מוצרי קליניק מתאפיינים בצבעים פסטליים בהירים מאוד והנציגות- עם חלוקים לבנים), ובאופן כללי נראה מעוצב למדי.

אני כן חייבת לסייג ולומר שהמקום נראה "מודרני" מדי, עד לרמת הניכור, אבל אני מניחה שזה עניין של טעם.

מכיוון ו(שוב)הגעתי באיחור- נשנשתי קצת מהתקרובת שהיתה מונחת (בכמויות!) על השולחנות והספקתי להסתובב ממש קצת כדי לגלות שבין היתר, היו במקום דוכני איפור של קליניק, שבהם, מי שרצתה יכלה לקבל איפור מלא מידי המאפרות של המותג. אני ויתרתי כי (א)איחרתי, כהרגלי ו(ב)לא באמת אהבתי את האיפור, אבל זה כבר עניין אחר.

בנוסף- עמדת צילום מקצועית (מה שמזכיר לי שאני חייבת לנסות ולאתר את התמונות שלי עם מהממת א' ומהממת ב').

לענייננו:

בפרזנטציה הוצגו לנו שני מוצרים ע"י מנהלת ההדרכה של החברה- סיסי נמיר.

טו מייק אה לונג סטורי קצת פחות לונג, מיד אפרט על המוצרים.

שתי הערות בונות למנהלות ההדרכה של חברות הקוסמטיקה באשר הן (ובכלל):

הראשונה- כאשר מציגים מוצר כחדשני- מוטב שהוא אכן יהיה, well, חדשני.

השניה- אני יודעת שאני על תקן הסטטיסטיקאית הרעה ועדיין- "מחקרים הוכיחו" הן לא מילים שמרשימות אותי ואישית, אני מצפה שכשאשר בוחרים להשתמש בהן, ידעו מה עומד מאחוריהן (נו, אתם יודעים, שאלו איזוטריות שכאלה, כמו: אילו מחקרים, מי ביצע אותם וחשוב מזה- מי שילם עליהם, על איזה מדגם, האם הוא מייצג ולאורך כמה זמן).

חלק מהתשובות קיבלתי מאוחר יותר, בשיחה של אחת על אחת, and yet.

אז לשם מה התכנסנו באירוע המפנק הזה?

***

סרום רולר All About Eyes Serum De-Puffing Eye Massage:

מתוך הקומוניקט:

All About Eyes Serum אשר פותח על ידי מותג הקוסמטיקה הדרמטולוגית קליניק, נבחן לאלרגיה, ו100% נטול בושם, כך שהעיניים מקבלות באופן מיידי מנת לחות ללא תופעות לוואי של גירוי. Amentoflavone  ותמצית Humulus Lupulus , הינם מרכיבים ייחודיים בעלי סגולות הרגעה. העור באזור העיניים נותר רגוע. הקפאין מסייע בהפחתת הגירוי והנפיחות באזור מתחת לעיניים.

המוצר מתאים לכל סוגי העור וניתן לשימוש מתחת או מעל איפור ובשילוב עם מוצרים אחרים לטיפוח העיניים.

מחיר: 170 ₪ (כמות: 15 מ"ל)

שני הסנט'ס שלי:

המוצר נחמד. אני לא יכולה לומר שישנה השפעה ניכרת, אבל אין ששימוש במוצר בבוקר, כשהעיניים עוד נפוחות, די "מקפיץ" ומעורר.

מה שכן, זה לא פטנט חדש (גרנייה עשו את זה קודם ובמחיר זול משמעותית). עם זאת אין ספק שהאריזות של קליניק מנצחות וגורמות למוצר להראות יוקרתי הרבה יותר  (מצד שני- בל נשכח שאני סאקרית של דברים ורודים, כן?).

בקיצור- מוצר חביב, עם זאת לא הייתי קונה אותו שוב במחיר מלא.

שנית- ההפתעה הגדולה של הערב:

Repairwear Laser Focus Wrinkle & UV Damage Corrector החדש:

(מתוך הקומוניקט) סרום נגד הזדקנות עם נוסחה ייחודית לפעולה ביום ובלילה, לצמצום מראה הקמטים והקמטוטים, לתיקון וסיוע במניעת נזקי קרינת UV, עם תוצאות הדומות לטיפול לייזר דרמטולוגי.

תערובת של שלושה אנזימים מתקנים עם פטנט, עטופים במערכת אספקת ליפוזומים, פועלת לסיוע במגמת נזקי קרינת ה UV ותיקון "צלקות השמש". טכנולוגיה זו מייצגת 20 שנות מחקר קליני במערכות אספקה מולקולריות ומסייעת בחדירה לעומק פני השטח של העור, כדי להחיות באופן דרמטי את מראה ההזדקנות כתוצאה מחשיפה לאור.

קומפלקס פפטידים ברמה גבוהה, מגביר את ייצור הקולגן הטבעי ומסייע בשמירה על הקולגן הטבעי הקיים בעזרת רכיבים חיוניים. העור נעשה מוצק יותר, ומראה הקמטים והקמטוטים מופחת. מיועד לשימוש על עור הפנים וכן סביב איזור העיניים העדין, פועל כדי לסייע בניטרול אחד מסימני ההזדקנות הנראים ביותר לעין, ע"י החלקה וריכוך אפקטיביים של מראה הקמטים סביב העיניים..

כמות 30 מל', מחיר: 435שח'

שמעו- אני לא חסידה גדולה של שמות מפוצצים ובמרכיבים של הסרום הזה יש מילים שמכילות יותר הברות ממה שאני מסוגלת להגות בנשימה אחת ולכן אני לא ממש יודעת לומר אם אכן ההבטחות של כל אחת מהן אכן מתקיימות, אבל מה שכן-

משהו עובד שם.

3 טיפות בבוקר ו 2 טיפות בלילה (בקמצנות! זה יקר!) והעור שלי נראה כאילו שלפני רגע עברתי טיפול זוהר+פילינג+מסיכה+דרושות בדירתן המפנקת-

מתוח, חינני וזוהר ומקבל את האיפור באהבה… מבחינתי- זה הכי נס קטן בבקבוק.

אני משתמשת בסרום מזה כשלושה שבועות ולא יכולה להעיד על תוצאות לאורך זמן, אבל עד כה ועל בסיס יומיומי- אני בהחלט מרוצה וכן- את המוצר הזה אקנה שוב, על אף מחירו (וברצינות- מישהו יודע להסביר לי למה כל דבר עולה כל כך הרבה כסף???)

האריזות, כרגיל, מהממות: עיצוב חלק, נקי וסופר אלגנטי.

בנוסף, על כל מוצר של קליניק מצויין כי נבחן לאלרגיה, 100% נטול בושם. נטול שומן. לא סותם נקבוביות. נבדק דרמטולוגית. נבדק על ידי רופאי עיניים. בטוח עבור המשתמשים בעדשות מגע.

**

(וכמובן- הבונוס: אחד הדברים המוצלחים יותר שיצא מהערב הזה- דירוג הפרחות הקולנועיות. רוצו!)

אני אוהבת מציאות.
מה לעשות, פולניה אנוכי.
אבל מבחינתי, "מציאות" אין פירושן רק דברים זולים (גם!), אלא מוצרים מדהימים שאין לי מושג איך חייתי עד כה בלעדיהם. כן, כן, גם זה קורה.

לכן, קבלו במחיאות כפיים כמה מוצרים שיצא לי להכיר בעת האחרונה וחבל, פשוט חבל שישארו נחלתי הפרטית:

1. VICHY- קרם לחות NORMADERM Tri-Active Anti-Imperfection Hydrating Care

מן האתר+בליל קומוניקטים:
עור עם נטייה לפגמים מאופיין במספר רב של קצות עצבים, הבאים במגע עם בלוטות הסבום. הרגישות מתבטאת בייצור סבום בלתי אחיד וזיהום מקומי פנימי, הגורם לפגמים בעור אשר עלולים להפוך לבעיה חוזרת
וישי נורמדרם הינו תכשיר להענקת לחות לעור שמן עם פגמים בעל פעולה דו-שלבית, בעלת יעילות פורצת דרך, בסיוע בהעלמת פגמים קיימים וחוזרים.
Zincadone+ הוא רכיב פעיל להענקת מראה מעודן בגימור מאט, פועל להורדת לכלוך וברק אשר משנים את מראה האפידרמיס ומסייע במראה עור חלק בעל מגע קטיפתי מהשימוש הראשון.
נו, ו…?
הסטנדים היפים של וישי ב Boots תמיד מושכים את תשומת ליבי ועל כן, החלטתי להתנסות במוצר החדש שמככב עליהם.
כמו תמיד, המוצרים של וישי מגיעים באריזות סופר סטריליות ונוחות (שלא לדבר על יפהפיות!). חצי לחיצה מספיקה להוציא כמות מדוייקת.
מבחינת השימוש, הוא קרם נהדר: מצד אחד- הוא מאוד קליל ולא "נוזל" מהפנים, גם בחמסין התל אביבי. מצד שני- הוא מאוד עשיר ונעים ומספיקה כמות קטנה יחסית בכדי להרגיש את הליחוח, מה שעושה אותו למוצר חסכוני למדי (אגב, ביג NO NO ליצרן: הכמות שיוצאת בלחיצה מלאה היא עצומה וחבל. חצי לחיצה מוציאה כמות שמספיקה בהחלט).
הבעיה העיקרית שלו מבחינתי, היא שבהתחלה התחושה היא קצת דביקה. נכון, היא עוברת אחרי דקה, אבל לו לא היתה קיימת, זה היה הקרם המושלם מבחינתי.
נזק לכיס:
מחירו של הקרם ב Boots הוא 10 פאונד ותמיד יש מבצע כלשהו (במקרה שלי- שני בחצי מחיר), לכן עדיף לרכוש אותו שם (זה הזמן לסנג'ר את החברים שבוויקנד בלונדון).
בארץ המחיר נע באיזור ה 180 ש"ח וניסיוני מלמד שבשור טבצ'ניק תמיד יש מבצעים שווים.

2. BIO OIL
ביום לפני שקניתי את קרם הלחות של וישי , היינו בעיצומו של ביקור אצל חברים באנגליה. איתרע מזלי וקרם הלחות שלי נגמר ולכן ביקשתי מהמארחת להשאיל קרם לחות. היא סיפרה לי שהיא משתמשת בביו-אויל- שלא הכרתי עד אותו רגע, הצצתי ונפגעתי.
מדובר על שמן טיפול מולטי-פונקציונלי: מטפל בסימני מתיחה, צלקות, עור בגוון לא אחיד, עור יבש וסוג של אנטי אייג'ינג.
מכיל שלל ויטמינים ותמציות צמחים וזכה באינספור פרסים בחו"ל.
מספיק לטפטף 3 טיפות ולמרוח על עור הפנים (אני מעדיפה בלילה, לפני השינה). ההרגשה מעט שומנית בהתחלה, אבל נעלמת לאחר מס' דקות.
בבוקר, העור נראה בריא יותר ומרגיש גמיש יותר (אבל לא שמנוני!).
מחירו כ 15 פאונד (אני מצאתי באי ביי את הבקבוק הגדול 125 מ"ל גם ב 10$).
לגמרי גרוייסע מצייאה.

3. סרום ויטמין C של NMF

את הסרום הזה גיליתי בטעות לחלוטין. קיבלתי אותו במסגרת סוג של סדנת איפור בלוגריות במכללה לקומסטיקה רפואית ברמת גן.
אז עם ידע נרחב ותובנות מופלאות לא יצאתי, אבל עם הסרום- כן.
ספקטית שכמותי- הייתי בטוחה שזה מוצר המשתייך לזן החרטא ברטא. למה? כי כזו אני- סנובית של מוצרי טיפוח.
בפועל- החלטתי לנסות אותו ואני מברכת על כך.
מדובר על סרום להבהרה והזנה מועשר בתמציות ויטמין C. מכיל ויטמינים E,A ו-F, ויטמין C, אצות ים, סויה ורטינול.
יש לו מרקם שמנוני למדי שנעלם אחרי 10 שניות ואחריו העור קטיפתי לגמרי.
הבונוס מבחינתי, הוא שלחיצה אחת קטנה מוציאה טיפה אחת שמספיקה לכל הפנים, אז אין בזבוז של חומר.
בבוקר, אני משתמשת במוצר לפני קרם הלחות (אני חושבת שהסרום לכשעצמו מספיק מבחינת הלחות, אבל לצערי הוא לא מכיל מסנני קרינה וחבל). בערב אני משתמשת בו לסירוגין עם הביו אויל AS IS.
העור נראה קטיפתי יותר, בריא יותר, מרגיש נעים יותר ובסיס מעולה למייק אפ.
מוצר מפתיע, אבל מעולה.
אני אמנם קיבלתי אותו במתנה, אבל מחירו הוא 224 ש"ח.
לא זול מאוד, אבל בהחלט משתלם מאחר ונדרשת כמות מזערית לשימוש יומיומי.
ניתן לרכוש במכללה לקוסמטיקה רפואית בר"ג.
***
ועוד חצי מילה על הדרך:
אני לא זוכרת אצל איזו בלוגרים קראתי ביקורת מהללת על צלליות האבן של WOW (כן, החנות הקטנה עם מוזיקת האייטיז המזעזעת בסנטר), אבל זו היתה כזו ביקורת כיפית, שעקב היותי האדם הבוגר ודוחה הסיפוקים שאנוכי, כמובן שרצתי לרכוש לי צללית לניסיון.
השקעתי 7 ש"ח ורכשתי לי צללית אפורה כסופה כהה ומהממת.
מה אגיד ומה אומר?
אפילו סנובית-MAC שכמותי לא יכולה להתכחש: הצללית מעולה!
פיגמנט חזק ובוהק, עמידות לאורך זמן (הבוקר התאפרתי ברכבת ב 5 דקות בלי שום בסיס, משל הייתי אחרונת החיילות-אני-בדיוק-בדרך-לגדוד-אחרי-שלושה-שבועות-באוגדה והאיפור מחזיק רענן עד עכשיו- 22:50), מרקם משגע ומחיר שפשוט אי אפשר שלא לקנות את כל הצבעים.
שווה!
***
אז אלו הפייבוריטים החדשים שלי, מומלצים בחום.
בנתיים,המסע אחרי מסיכת השיער המושלמת נמשך.
אחזור לדווח משדה הקרב.
:-D

אני אוהבת מקומות קטנים ואינטימיים. כאלה שנכנסים אליהם ומרגישים כאילו נחתתם במטבח של חברים: אוירה לא פורמלית, נינוחה וחברית.

LA MAISON הוא בדיוק מקום שכזה:

ברח' טשרנוחובסקי בואכה אלנבי מתחבא מקום קטנטן וקסום: ארבעה שולחנות עץ על המדרכה עם VIEW למחזשה הטוב בעיר: רחובות תל אביב, מפיות משובצות, תפריט מצומצם ולא מתיימר ואוכל טעים טעים!

בשבוע שעבר, נתכנסנו היא, היא, הוא ועוד כמה חברות לארוחת ערב, כדי לטעום את תפריט הערב החדש שנחנך בתחילת השבוע.

בגדול מאוד: מבחר של פלטות נקניקים, נקניקיות, כמה ספיישלים ומעט מנות בשריות נוספות. לא בדקתי את תפריט המשקאות והאלכוהול, אבל עם ארוחה כזו, כל מה שצריך זו בירה קרה וכאלה- יש בשפע

פצחנו בכמה מנות ראשונות למרכז השולחן:

ראשונה, הגיעה סלסלת לחמים (12 ש"ח)- בגט פרוס ולחם כפרי מ-ע-ו-ל-י-ם עם חמאה רכה וטובה. הלחמים היו כל כך מוצלחים, שבמהלך הערב זרמו עוד 4 סלסלות כאלה…

"סוג של סלט" (38 ש"ח. הוזמנו 2 מנות)- ירקות שורש עם פרושוטו חזיר.המנה נקראה מיוחדת ומפתיעה, אבל היתה די …."מה" (ME). מקלות סלרי, פטרוזיליה, צנונית ופרוסות פרשוטו. מנה עם המון פוטנציאל, אבל ביצוע סתמי.

מיקס נקניקים: פרושוטו אווז (34 ש"ח), אווז מעושן (28 ש"ח) וקופה (30 ש"ח) – כל הנקניקים היו טעימים במיוחד- פרוסות דקות-דקות ומלאות בטעמים.

קלמרי מטוגנים בשמן זית על מצע עגבניות (36 ש"ח), מנת ספיישל.

ראשית- יפה מצד מסעדה להגיש מנה על בסיס עגבניות, בהתחשב במחירן המגוחך.

שנית- מצע העגבניות היה טעים מאוד- מעט חריף ומעניין. עם זאת, הקלמרי היו עשויים טיפה יותר מדי וסתמיים למדי וחבל.

סרדינים כבושים על בגט חם בתוספת סלט תרד חם (39 ש"ח) – אני לא אוכלת סרדינים (למרות שהייתי גיבורה וטעמתי ביס), אבל ביקשתי את סלט התרד החם בנפרד והוא היה מ-ע-ו-ל-ה! לימוני עם מעט שום, בדיוק כמו שאני אוהבת.

צלחת חמוצים (12 ש"ח)- לא טעמתי כ"כ…

מכיון שהחלטנו להזמין את המנות הראשונות בלבד, ורק לאחר מכן לבדוק מה מצב הקיבולת שלנו, לא מיהרנו להזמין מנות עיקריות, אלא המשכנו לקשקש לנו בניחותא.

כשרצינו להזמין מנות עיקריות, כולנו החלטנו פה אחד שיש מנה שחייבים לטעום:
סטייק צוואר לבן עם בייקון ופירה / ירקות צלויים (64 ש"ח). שתיים מהמנות הוזמנו עם עם ירקות ואחת עם פירה.

בצד השני של השולחן נרשמה התלהבות רבתי.

אנחנו (היא, הוא ואנוכי) שחלקנו את המנה הזו (ואת מנת הנקניקיות שבהמשך), לא נפלנו. מנה חביבה מאוד, אבל ציפיתי ליותר. מה שכן, הירקות הצלויים היו מעולים: פריכים, קריספיים ומתובלים במידה.

גם הפירה היה מצויין: חמאתי, קרמי (אבל לא נוזלי) ונימוח (כמובן שמיד הוזמנה ממנו צלחת נוספת).

הצד השני של השולחן הזמינו גם נקניקיית חזיר שמנמנה (57 ש"ח) – הוגשה עם פירה וכרוב כבוש. לא טעמתי, אבל הבנות עשו פרצופים מרוצים.

נקניקיית בקר (57 ש"ח)-  מדובר באותן הנקניקיות שהזכרתי מוקדם יותר, שחלקתי עם שני החברים. עשויות ב-ד-י-ו-ק כמו שצריך. מתפצפצות על הלשון ובעלות טעם גן עדן. בשילוב עם הפירה- מושלם!

בנוסף, הוזמנה למרכז השולחן מנת סינטה צרובה, פרוסה דק עם ירקות (64 ש"ח) – מנה מהספיישלים שלא כתובים בתפריט. מידת עשיה  MR שבהחלט היטיבה עם המנה. מנה חביבה מאוד- לא מלהיבה כמו שיכלה להיות, אבל מוצלחת.

לאחר שסיימנו את הארוחה, פתחנו כפתורים ומלמלנו "לא, אי אפשר להכניס פירור לפה" גילינו שאנחנו רכיכות חסרות עמוד שידרה ובלי טיפת אופי, והזמנו קינוחים:
צלחת גבינות (39 ש"ח) – 4 אצבעות גבינה: פלאג'יו, סטילטון, בושה ואיוורקי שהוגשו יחד עם מלון ותאנים. מנה לא גדולה, אבל הנתחים היו יפים. טעמתי ביסון מכל גבינה והן היו טובות מאוד.

צלחת פטיפורים (25 ש"ח) – תאנים, קראנץ בוטנים, פיננסייר, מין פאי לימוני ואצבעות שוקולד (אושר החביבה הזכירה לי שהמלצרית ציינה שהגדילו לנו קצת את המנה ועל כן, אני לא יודעת מה היה גודלה המקורי. פרט חשוב שזרח מפרחוני..) . מנה חביבה, שבדיעבד, יכלתי לוותר עליה בקלות.

יחד עם בקבוק פלגרינו גדול ושליש גולדסטאר, החשבון עמד על 758 ש"ח. סכום סביר לארוחה לשבעה אכלנים לא קטנים שיצאו שבעים להפליא.

בנוסף, אפשר לקנות מהנקניקים והנקניקיות ולקחת הביתה. שווה!

ממליצה בחום, אני עוד אחזור לשם.

***

La Maison , טשרניחובסקי 1,תל אביב, 6206022