יש אנשים בחיים, שבלי לשים לב נכנסים לך בשקט בשקט לחיים, מתמקמים היטב בפינת הלב אוחזים היטב ולא עוזבים ולמרות זאת, מצליחים להפתיע אותך כל פעם מחדש. אנחנו עוד נחזור אליהם.

אז היתה חתונה, אמרנו? היתה.
אבל מה היה לפני החתונה? זה כבר עניין אחר…

48 שעות לפני האירוע המשמח, מתקשרת הפסיכית (אותה אחת מלמעלה) "בשמונה וחצי אני אוספת אתכם". לאן? "הפתעה".
אז אפילו היינו מוכנים בזמן (!), נכנסנו לרכב וכדי לעשות אלונג סטורי שורט (סיבוב באוטו, ניחושים הזויים, כניסה לרח' קויפמן, התמוטטות קלה, דמעה בזוית העין) הגענו להרברט סמואל.

עכשיו, הרברט סמואל זו מסעדה שאני תמיד נמנעת מהלגיע אליה מטעמי תקציב.
איכשהו, בכל פעם שהיא עולה על הפרק- מתוכנן אירוע משמעותי בחיי, כזה שיכאיב לי בכיס ויעשה לו נעים ליחיאל, מנהל העו"ש שלי.
מכיוון שאני ממש משתדלת שיהיה ליחיאל רון בלב ואישור ביד בכל הנוגע לחשבוני, אני מתאפקת ומוצאת את עצמי עם מנה פלאפל מ"הקוסם", או משהו.

הפעם- הפסיכית לא ויתרה.
אז מה היה לנו?

מנות פתיחה:
סלסלת לחם טריוויאלית (16 ש"ח)- לחמים ולחמניות טעימים במיוחד- מולאו ללא הרף.
טאפאס רוסטביף (39 ש"ח)- 3 פרוסות רוסט נעימות מלוות באיולי שהיה מוצלח (אנחנו עוד נחזור אליו…).

סלט עגבניות קטן עם גבינת טולום זיתים, צנונית  וחלמון (34 ש"ח)- טעים טעים טעים. נדגמה גם חתיכת פלפל חריף נחמדה…

קנלוני עגל חלב, מנגולד ומרווה (42 ש"ח. חצי מנה)- לטעמי מעולה. הרוטב נוגב עד תום בלחם והקנלוני היה נימוח ומצויין.

ארטישוקים בגריל (37 ש"ח-חצי מנה)- 2 אקטישוקים בגריל ברוטב שכה-תעזור-לי-האל אין לי מושג מהו, מלווה בחתיכת גבינת סנט-מור. טעים. הזוגי אהב מאוד.
(בתמונה: הוכחות לכך שאהבנו מאוד…)

לעיקריות:
הזוגי, אשר אינו אוכל פירות ים, הזמין לעצמו תבשיל בקר "נופל מהעצם" (88 ש"ח).
הבשר היה רך מ-א-ו-ד (ממש נמס על הלשון), ברוטב מצומצם היטב של יין אדום (ואולי בלסמי?), מלווה בשעועית ועטוף בגלדי בצל. מנת חורף קלאסית (comfort food לחלוטין!)
הפסיכית ואנוכי, שתמיד שמחות לצמצם את מספר החולקים במזון שלנו, הזמנו יחד:
לובסטר טמפורה ממיוחדי היום (78 ש"ח)- 3 יחידות של בשר לובסטר, 3 שריפמסים וכמה טבעות בצל- כולם בטמפורה בליווי רוטב שהוגדר כ"חרפרף" ע"י המלצרית החיננית. על הצלחת היה פס של ווסאבי תיאורטי.
עכשיו, אני מודעת לזה שאנחנו לא במסעדה יפנית.
אני מודעת לזה שהמנה לא אמורה להיות חריפה.
אבל אנא מכם: כשאתם מבקשים ממני "להזהר כי זה ווסאבי וזה חריף", אני מצפה שהווזאבי יהיה well, איך לומר את זה? חריף!. אבל אני לא קטנונית.
בפועל- ויתרנו על הרוטב ה"חרפרף" וביקשנו תוספת מהאיולי שליווה את הרוסטביף (שהגיע רק לאחר שסיימנו את המנה, אבל כאמור- הבא לא נהיה קטנוניים…).
מנה נוספת שהוזמנה- סלט שרימפס בלקני (64 ש"ח). פה- מצטערת. זכרוני הלוקה וטמטמת החתונה שעדיין מראה את אותותיה מונעים ממני לזכור מה היה שם. אבל הבטן זוכרת שהיה טעים, אז אני נאלצת להאמין לה

כל זה לווה בבקבוק גוורצמינר מוצלח (שמכיוון שהזוגי לא אהב, חוסל במהירות על ידי שתינו.135 ש"ח).

בגזרת הקינוחים- גלידה וצ'ורוס (45 ש"ח): ג'ארת גלידת וניל ברוטב שוקולד, מלווים בשלושה צ'ורוס מוצלחים (ואנוכי- לא חובבת צ'רוס!). ללקק את האצבעות.
מזל שלא הזמנו קינוח נוסף.

יחד עם כוס תה, סה"כ 596 ש"ח.

בסופו של דבר- היה מצוין: החברה נעימה, המאורע משמח, ההתרגשות בשיאה והאוכל ברובו מוצלח.
אנחנו עוד נחזור אליהם