(פורסם לראשונה ב 29/07/07) 

 “לכל אחד יש את הרעל שלו” (אני, Since 1978).

 במינון נכון, רעל חיוני להמשך חיינו.

אם לא נדע מהו הרעל שלנו, לא נדע כיצד למצוא לו נוגדן.לא נדע איך לעצור אותו מהלתפשט.

הבעיה מתחילה, כאשר איננו רוצים לעצור ומתחילים לרצות עוד…

 

הכול מתחיל ונגמר בתשוקה. לא סתם נאמר “תאוות בשרים“, שהרי גם זו סוג של גרגרנות.

 

את הרעל שלי, אני מאמצת בשמחה אל חיי-

 

נתח, כמו עשוי לפי רצונה של אמא אדמה- שחום מבחוץ, מדמם מבפנים ומונח בלי תוספות מיותרות, נחתך כמו חמאה ונמס בפה, חגיגה של ריחות וטעמים משכרת חושים.

הבשר שלי הוא בסיס קיומי ואוי לאומלל שיעשה את טעות חייו וינסה להתקרב ללטוש עיניים לצלחתי.

 

הטעם המעושן, המעט עצי, קצת פירותי או מקורמל, שקצת צורב בקצה הלשון וקצת מדגדג בתחילת הגרון… שעובר במורד הושט ומשרה תחושה של חמימות מלווה בצריבה קלה בבית החזה, שמתנפח- כאילו לקלוט אליו אל כל הארומה, עד שמגיע לבטן ומשאיר תחושה של ניצוצות נעימים וחמימים בתחתית הבטן…

אני אוהבת את הוויסקי שלי, בדיוק כמו את הגברים בחיי: דומיננטי עם טוויסט מתקתק, מתוחכם, מסיבי, עשיר ושעבר את גיל 30. 

 

ריח העור, המגע החלק, העיטורים הנעימים, הצבעים הבורקים והתחושה המדהימה שמלווה את החשיפה הראשונה…הניצוץ  שיש לי בעיניים כשאני פותחת את קופסת הנעליים החדשות שלי ומחליקה אותן על הרגליים, משל לניצוץ בעיניה של לביאה, כאשר היא מתבוננת בצבי שזה עתה צדה עבור ילדיה.

 

כמו בכל דבר בחיי, גם בחטאים שלי אני משקיעה את תשומת הלב הראויה.כל חטא שלי הוא crime of passion.

אז אני גרגרנית. אני נכנעת לתשוקותיי ולרעל שלי. אני מקבלת אותו באהבה ואולי בגלל זה, כמו חווה שמציעה מתפוחיה לאדם, קל לי להרעיל אחרים.

קל לי לסחוף עוד קורבנות אל תוך התשוקות שלי.

אולי באמת, כשהרעל הפרטי שלי מוצע לך באריזה בהירה תכולת עיניים, הראייה מתערפלת והבטן נהיית כבדה ופתאום…פתאום מאוד קל להאמין לי. איזו טעות.

 

בעצם, אולי בגלל זה, כשגרגרנים נפגשים- התשוקות מתפוצצות, הרי כל אחד רוצה ולוקח ומרעיל, אבל כל אחד כבר מחוסן ומורעל ורק שואב את האנרגיה מקיומו של האחר.. אז, מעבר לאדי האלכוהול והבטן הכבדה, אפשר לראות את הזיקוקים באוויר  🙂

 

 כל שנותר לי עכשיו, הוא להצית סיגריה ו….לנשום.   

איפוק-

ולמרות התשוקות (ואולי בגללן), חיי מאוזנים להפליא:

אני מאזנת בין התשוקות שלי- למעצורים שלי.

בין הרצונות שלי- למגבלות שלי.

בין הרעלים שלי- לנוגדנים שלי.

בין האהבות שלי- למציאות שלי.

וביני- לבין כל העולם.

---

 

Pornography (XPQ-21)

I can see the light in darkness

 I can see the flower in your eyes

 

 Questo é il programma

 Il mio cervello

 Io vivo

 Io cado

 There’s a place

 Mi vuoi baciare

צמד מילים שתמיד מעלה מחשבות נעימות וחמימות בבטן, רק מעצם הגייתו ולא משנה אם מדובר בבשר שמונח עדנות על הצלחת או על מיטתי.   

איש אמר לי לא מזמן, שהוא מבחין 3 סוגים של מגע מיני: סטוץ, סקס ותינוי אהבים.
הסכמתי עם דעתו וכעת, נתתי בהם סימנים: סטוץ– שהוא מגע מיני נטו. סיפוק צרכים אישי, אגואיסטי ומיידי; סקס-עוד לא אהבה, אבל כבר לא סטוץ. סיפוק צרכים הדדי; ותינוי אהבים- סיפוק הצרכים באמצעות סיפוק הדדי של צרכים פיזיים ומנטאליים. 

בסופו של יום- הכל מתחיל ונגמר בסיפוק עצמי- מכל סוג שהוא.
היו לי יחסים לרגע והיו לי יחסים לשנים.
היו לי אהבות והיו לי תשוקות.
היו לי סערות והיו מי מנוחות.
היה לי טוב והיה לי רע.
אבל לכל אורך הדרך, תמיד, לשבריר שניה לפחות- העמדתי את עצמי קודם. סיפקתי את צרכי.

התשוקה הזו, לשים עצמי קודם, היא היא החטא שלי. היא תאוות הבשרים האמיתית והמטפורית שלי, במיטתי ובחיי-
לעולם אשמור לי את הביס האחרון.
לעולם אהיה הראשונה להתיישב במושב הקדמי שליד הנהג.
לעולם אהיה זו שתתיישב בכסא הטוב שליד הבר.
לעולם אבחר את בני זוגי- לא עפ”י מראם, אלא עפ”י פוטנציאל הסיפוק שלהם- האישי, האינטלקטואלי, המנטלי וכן- גם המיני. אבחר את אלא שימלאו אותי בכל הטוב שאני צריכה והם יכולים לתת.
ואני? כשאינני מסופקת באחד המישורים, כל האחרים הולכים, גוססים וגוועים, אחד לאחד.  

אגב, עם אותו איש היה לי סטוץ בדיעבד, סקס באותו הרגע ולשבריר שנייה, סוג של תינוי אהבים תיאורטי:

הוא הקריא לי שירים ואני חוויתי דעתי, הוא דיבר דברי טעם ונתן לדמיוני להשתולל ולבסוף הזיעה נטפה וחיוכים התרחבו.

חגיגת בשרים.

 איך שלא אסתכל על זה- אנו חוטאים. אנו שמים את צרכינו האישיים, המנטאליים, הקוגניטיביים וגם (אם לא בעיקר) המיניים- בראש ובראשונה.
(ויסלחו לי כל הנשמות הטובות שיזעקו חמס בשטף אלטרואיזם מתפרץ ויאמרו, כי הם עושים מעל לכל עבר בכדי לתת ולהעניק ולספק ולמען טובת הזולת. ובכן- כל זה יפה ומבורך, אך אותה הנתינה והאהבה וההשקעה- כל אלה נעימות ומספקות ועושות נעים בלב ובשיפולי הבטן, שאלמלא כן- לא היו עושים זאת). 

---

 שבע מידות טובות- צניעות וטהרה

באיזשהו שלב, מגיע הרגע שאני כבר לא רוצה להרגיש, או להיצמד, או להיחשף, או לגעת באף אדם, מלבד אחד.
או באף אחד.
או אז אני מתכנסת ומיטהרת מכל מחשבות תאווה או תשוקה, פשוט- אין בהן צורך באותו רגע.
שלווה.
לרגע.
רגע אחרי- הוא עובר, אבל אני, אני יודעת שהיה שם.

---

 Stripped (DM, Rammstein)

Come with me
Into the trees
We’ll lay on the grass
And let the hours pass

Take my hand
Come back to the land
Let’s get away
Just for one day

Let me see you
Stripped

Metropolis
Has nothing on this
You’re breathing in fumes
I taste when we kiss

Take my hand
Come back to the land
Where everything’s ours
For a few hours

Let me see you
Let me see you
Let me hear you
Make decisions
Without your television
Let me hear you speaking
Just for me
Let me see you
Stripped down to the bone
Let me hear you speaking
Just for me

Let me see you
Stripped
down to the bone

Let me hear you crying
Just for me

האיש שלי הסב את תשומת ליבי לכך שמאז שאנחנו ביחד, אנחנו לא כותבים יותר. שאנחנו כותבים רק כשרע לנו.

אז החלטתי שאני רוצה לכתוב גם כשטוב.

מת-חי-לים.