(**חובת גילוי נאות- הייתי אורחת המסעדה. אמנם בביתי שלי, אבל אורחת. המנות שנשלחו היו בגדר הפתעה :-))

***

את צפרה אני מכירה כבר תקופה.

קונפורטי מתאר את צפרה כ”מטבח אסייאתי יצירתי”- אסיאתי עם טוויסט 🙂

אם לומר את האמת, יצא לי לבקר בה לפני זמן די רב (שנה, אולי) ואני חייבת להודות שלא נפלתי.

יתכן ומקור הבעיה הוא בחירה לא נכונה של מנות, ציפיה למשהו אחר (את זוזוברה אהבתי מאוד עד ביקור לא מוצלח) או סתם “אנטי” כללי באותו היום, אבל בשורה התחתונה- היה *רק* בסדר, וזה הרבה פחות ממה שאני מצפה מהבייבי החדשה של קונפורטי.

***

נקישה בדלת, שליח מחייך בפתח.

שתי שקיות ענק נערמות על השולחן, בתוכן מסודרות למופת מנות מנות, קופסאות-קופסאות, מסודרות ונקיות למהדרין, כולל תגיות עם שמות המנות +על התוספות (כי לכו תנחשו איזו תוספת שייכת לאיזו מנה. שאפו על תשומת הלב!), צ’ופסטיקס ומפיות.

מנות ראשונות:

סלט בודהה בריאות (38 ₪)- סלט כרוב אדום, ירקות, נענע , כוסברה ובוטנים- ברוטב ויניגרט תפוחים מ-צ-ו-י-ן ומעל- בוטנים מרוסקים.

לטעמי- סלט מצויין. אמנם “רק” סלט ירקות, אבל השילוב של הירקות הטריים עם הויניגרט והבוטנים הקריספיים- לחלוטין עושה לי את זה.

סלט בודהה משוגע (38 ₪)- נבטים, דיקון (צנון חריף) , אפונה פריכה, רוטב ויניגרט סומסום וואסבי מוקצף.

אצלנו בבית חובבי חריף, כך שמבחינתנו החריף לא היה “חריף אש”, אבל בהחלט מכובד. באופן אישי, הרגשתי שטעם הוואסבי קצת משתלט מדי על המנה. הזוגי גם כן חיבב את המנה, אם כי בסופו של דבר, הוחלט פה אחד ש”בודהה בריאות” היא המנה המועדפת.

מנות עיקריות

גהאנג פאד קאי (73 ₪)- פרגיות, ירקות עונה, בזיליקום בקארי בוטנים תאילנדי. מנה עשירה בירקות (אני הבחנתי בגזר, אולי דלעת, למון גראס) ואורז קארי חרפרף למדי (מה שנקרא “פיקנטי פלוס”). המנה לוותה באורז קוקוס מתקתק ושברי בוטנים.

האורז לכשעצמו היה לטעמי מתקתק מדי, אפילו לי (חולת קוקוס שכמותי), אבל שלבו את המנה עשירת הרוטב עם האורז ותקבלו חגיגה בפה: המתיקות של האורז מתערבבת עם החריפות של הפרגית העסיסית והרכה, עם הפריכות של הבוטנים והגזר…

בונוס נוסף הוא שהמנה עוברת היטב את מבחן המיקרו (למחרת בעבודה…)

בו לוק לאק (98 ש”ח)- קוביות פילה בקר,בצלים אדומים בקרמל פלפל שחור וייטנאמי. המנה לוותה באורז יסמין מאודה (8 ש”ח).

בנוגע למנה הזו, יש לי רגשות מעורבים:

מצד אחד- חומרי הגלם מצויינים- נתחי פילה איכותיים (אני מעריכה בכמות של כ 200 גר’) שהתערבבו ברוטב הבצלצלים המקורמלים היטב שיחד עם רוטב הפלפל יצרו רוטב כהה וסמיך עם ניחוח משגע וציפיות עד הגג.

בפועל- מנה נחמדה. לא יותר. לטעמי, היה חסר איזשהו “קיק” שירים את המנה (אולי דגש פיקנטי יותר ברוטב הפלפל?). הזוגי פסק “נחמד, אבל סתם”. למחרת בבוקר, שנינו רבנו מי ייקח את הגהאנג לעבודה והזוגי התאכזב ש”נתקע” עם הבו לוק לאק (המנה הזו, אגב, עוברת את מבחן המיקרו. ולמעשה, הזוגי טען שהלילה שהמנה “ישבה” במקרר עשה לה רק טוב)

מאחר והמנה היא היקרה ביותר בתפריט, אם הייתי מזמינה אותה במסעדה, הייתי די מתאכזבת מהתמורה וחבל.

לגבי המחיר-אני מתלבטת עד כמה התמחור ריאלי למנה: נכון שנתח פילה במשקל 200 גרם למנה יעלה בד”כ יותר מ 98 ש”ח, מצד שני- במסעדה אסייתית, אולי הייתי מצפה לתמחור יותר נמוך של הבשר מכיוון שההנאה היא לא מהבשר נטו (מצד שלישי- מה אני מבינה?)

קינוחים

טארט שוקולד ארל גריי וטופי (38 ש”ח)- עוגת שוקולד עשירה עם ארומה של ארל גריי (כך לדברי הזוגי. אני לא הרגשתי…). במסעדה, המנה מוגשת עם גלידה ורוטב טופי שאני יכולה רק להניח שמשדרגות את המנה בכמה רמות. מבחינתי- מדובר בעוגת שוקולד טובה, לא יותר. מצד שני, בהתחשב בעובדה שמדובר בי, סביר להניח שהייתי נלהבת יותר מהגלידה ולא מהעוגה 😀

קרמל תפוחים (19 ש”ח)- לא הצלחתי למצוא את תיאור המנה באתר, לכן תצטרכו לסמוך על התיאורים שלי 🙂 תפוח אפוי במעטפת קרמל (פריך) עם שבבי תפוח מיובש. המילה שמתארת את המנה בצורה המעמיקה ביותר היא “נחמד”. יתכן וכדור גלידת וניל היה יכול להקפיץ את המנה, אבל לטעמי, היא הזכירה לי גרסא משודרגת של מאפה תפוחים בפילו וחבל. תוספת מעניינת (ג’ינג’ר? ציפורן? אפילו הל?) שתיתן פייט למתיקות של הקרמל והתפוחים היתה יכולה לעשות פלאים.

(התמונה לקוחה מאתר המסעדה)

3 בקבוקי מיצים צורפו לארוחה:

נאם פלומאי (18 ₪) תפוח, סלק, ג’ינג’ר, ליים ותמצית פרחי אלדרברי. אני לא נוגעת בסלק בשום מצב צבירה ולכן הזוגי טעם ופסק: “מעורר, מרענן, חמצמץ, אבל לא משהו שהייתי בוחר לבד”.

קרה קרה (18 ₪)- תפוזי קרה קרה, פסיפלורה, פירות עונה ומי היסמין. נחמד, מרענן ועם טעם לואי קל שלא הצלחתי להניח עליו את ידי.

פאפואה קוקונט (18 ש”ח)- מיץ אגוזי קוקוס ורסק קנה סוכר קפוא. אני מוכנה להתקלח במיץ הזה! אמנם אני פריקית של קוקוס ודעתי די משוחדת, אבל אפילו הזוגי שאינו-חובב-קוקוס- אהב. הבקבוק חוסל בתוך שניות (כולל בריין-פריז ספונטני)

בשורה התחתונה- ארוחה טובה מאוד:

חומרי הגלם משובחים, ניכר שהושקעה מחשבה ב”תפירה” של המרכיבים בכל מנה מנה. כל אחת מהמנות יכלה ליפול למלכודת הסטנדרטיות, אבל בכל מנה היה טוויסט מעניין.

שמחנו לגלות “הפתעות” נעימות במנות (למשל: אורז הקוקוס, הוואסבי המוקצף וכו’).

המשקה עם הסלק היה בגדר הפתעה נעימה גם כן: מקריאת תיאור המנה בתפריט- אין סיכוי שהזוגי היה בוחר את המנה (מזכיר קצת בורשט..:)).

הנקודות העיקריות לשיפור מבחינתנו היו: תמחור גבוה של רוב המנות (במיוחד הבו לוק לאק, שבנוסף למחיר המנה יש לצרף את מחיר האורז…), קינוחים טובים אך לא מפתיעים ומעניינים כפי שהייתי מצפה לאור טיב הארוחה כולה, ומנת הבו לוק לאק שפשוט לא “המריאה” וחבל, כי יש לה את כל הפוטנציאל שבעולם להיות מנה מושלמת.

8.5 מתוך 10 🙂

צפרה– יגאל אלון 96, תל אביב